הכספים שנצברו בביטוח הפנסיוני אינם תמיד מלוא פיצויי הפיטורים. כדי לדעת אם נדרש תשלום נוסף בסיום העבודה, צריך לבדוק כמה הופקד, על איזה שכר ובאילו תקופות. סעיף 14 הוא חלק מרכזי בבדיקה הזאת, והוא חשוב גם כשהעובד מתפטר.
איך פועל ההסדר כיום
מאז שנת 2008, ההסדר הכללי הנוהג לגבי עובדים שצו ההרחבה לביטוח פנסיוני חל עליהם מבוסס על הפקדות חודשיות, ובהן הפקדות לרכיב הפיצויים. על רכיב זה חל סעיף 14 מכוח הצו. הכספים נצברים בביטוח הפנסיוני על שם העובד ומשמשים גם כחלק מהחיסכון לגיל פרישה.
כאשר סעיף 14 חל והמעסיק עמד בתנאי ההסדר, ההפקדות מחליפות את חובת תשלום הפיצויים עבור השכר, התקופות והשיעורים שכוסו. אם שכר העובד עלה בהמשך, אין צורך להוסיף כסף עבור החלק שכבר כוסה בסעיף 14 רק בגלל העלייה בשכר. אם היו הפקדות חסרות או שלא התקיימו תנאי ההסדר, צריך לבדוק בנפרד את חובת המעסיק ולחשב את הסכום שנותר לתשלום.
זהו ההבדל מההסדר הישן לפי סעיף 12: בעבר החישוב נערך בסיום העבודה, לפי השכר הקובע ותקופת העבודה, והפקדות שבוצעו על חשבון הפיצויים הובאו בחשבון בהתחשבנות. בהסדר הנוהג, מתחילים בבדיקת ההפקדות שעליהן חל סעיף 14, ורק לאחר מכן בודקים אם נדרשת השלמה.
מאז שנת 2014, שיעור ההפקדה המזערי לרכיב הפיצויים לפי הצו הכללי הוא 6% מהשכר המבוטח. מלוא הפיצויים משתקפים בשיעור של 8.33%. לכן, אם הופקדו רק 6% והעבודה הסתיימה בנסיבות המזכות בפיצויים, על המעסיק להשלים 2.33% מהשכר הקובע בסיום העבודה לכל חודש בתקופה הרלוונטית. זו יתרה של כ־28% מהפיצויים המלאים. שכר או תקופות שלא בוטחו נבדקים בנפרד.
מה קורה כשהעובד מתפטר
כאשר סעיף 14 חל כדין, הכספים שנצברו ברכיב הפיצויים נותרים ככלל לזכות העובד גם אם התפטר. הזכאות כפופה לתנאים ולחריגים שנקבעו בצו או בהסדר החל.
לעומת זאת, התפטרות רגילה אינה מזכה ככלל בתשלום פיצויים נוסף מהמעסיק. כדי לקבל השלמה עבור חלק שלא כוסה בסעיף 14, נדרשת עילה מזכה, כגון התפטרות בנסיבות שהוכרו בדין. גם כשסעיף 14 אינו חל, המעסיק אינו זכאי אוטומטית לקבל בחזרה כספים שכבר הופקדו: יש לבדוק את סעיף 26 לחוק ואת ההסדר החל.
הכספים שנצברו ברכיב הפיצויים ממשיכים להיחשב פיצויי פיטורים מבחינה משפטית. בהסדר הזה הם מופקדים לאורך העבודה, במקום להיות משולמים כולם בסופה, והם משמשים גם כחלק מהחיסכון הפנסיוני.
למעסיק, ההפקדות מאפשרות לדעת מראש מהי העלות החודשית. כשהן מכסות את מלוא החבות וחלות עליהן הוראות סעיף 14, לא נדרש לחשב את החלק המכוסה מחדש בעקבות עליות שכר. לעובד, הצבירה בקופה מעניקה ביטחון: הכספים כבר מופקדים על שמו, וזכאותו להם אינה תלויה ככלל בשאלה אם פוטר או התפטר, בכפוף לתנאי ההסדר. כך גם קטן הסיכון שהמעסיק לא יוכל לשלם אותם בסיום העבודה.
מתי נדרש לבדוק את תנאי סעיף 14
על ההפקדות שמבוצעות מכוח צו ההרחבה הכללי חל סעיף 14 מכוח הצו עצמו. אין צורך בהסכם אישי נפרד להחלתו על השכר, התקופות והשיעורים שכוסו בהפקדות האלה.
אם המעסיק מפקיד גם את יתרת ה־2.33%, ובסך הכול 8.33%, צריך לבדוק שסעיף 14 חל גם על ההשלמה. בצו נקבעו לכך תנאים, ובהם הודעה בכתב לקופה עם העתק לעובד. עצם ההפקדה בשיעור המלא אינה מספיקה בלי בדיקת התנאים. הסכם קיבוצי, צו ענפי או הסדר אישי עשויים לכלול הוראות אחרות או מיטיבות.
למה חשוב לבדוק גם את הענף
הצו הכללי אינו ההסדר היחיד. בענפים מסוימים, ובהם שמירה וניקיון, חלים צווי הרחבה עם דרישות מיוחדות לגבי השכר המבוטח, שיעורי ההפקדה ותנאי ההסדר. לכן צריך לבדוק מה חל בענף שבו העובד מועסק, ולא להסתפק בכללים הכלליים.
מה כדאי לעובדים ולמעסיקים לבדוק
לעובדים כדאי להשוות בין הסכם העבודה, הצו או ההסכם הקיבוצי הרלוונטי ודוחות הקופה. בדקו מה הופקד, על איזה שכר ואם היו חודשים ללא הפקדה או עם הפקדה חסרה. אם המעסיק הפקיד מדי חודש 8.33% לרכיב הפיצויים, בדקו שסעיף 14 חל גם על ה־2.33% שהפקיד מעבר ל־6%. זו ההפקדה הנוספת המכונה כאן "השלמה"; אין הכוונה לתשלום נוסף מעבר ל־8.33%.
למעסיקים כדאי לוודא שההפקדות בוצעו ברציפות ובשיעורים הנדרשים, שתנאי ההסדר התקיימו ושקיים תיעוד לכך. חשוב לבדוק גם דרישות מיוחדות לענף. אי־עמידה בתנאים עלולה להשאיר חובת תשלום בסיום העבודה, ולכן אין להסתפק באזכור סעיף 14 בהסכם.
לסיכום
סעיף 14 משנה את דרך הצבירה והחישוב של פיצויי הפיטורים; הוא אינו ויתור עליהם. בבדיקת הזכויות בסיום העבודה, חשוב להבחין בין הכספים שכבר נצברו בקופה לבין ההשלמה שהמעסיק נדרש לשלם כשהסיום מזכה בפיצויים.
אם אינכם בטוחים מה חל עליכם או על עובדיכם, נשמח לבדוק יחד את המסמכים ואת ההפקדות. משרדנו מלווה עובדים ומעסיקים בסיום העסקה ובהסדרים פנסיוניים.
