מידע ומאמרים
אנו במשרד עורכי-דין אסף מסדה מתמחים בליווי וייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה ומעמידים לרשותכם ניסיון וידע מעמיק אשר נצבר לאורך שנים רבות בייצוג עובדים ובייצוג מעסיקים כאחד.
דיני עבודה עוסקים בזכויות ובחובות במסגרת יחסי עבודה בין עובדים ומעסיקים, ומקיפים נושאים כמו חוזה עבודה, זכויות עובדים, סיום העסקה, שימוע, זכויות נשים בהריון, לשון הרע במקום העבודה, אפליה במקום העבודה, התעמרות בעבודה, גניבה, פרטיות, ועוד…
בדף זה ריכזנו ונרכז מאמרים מקצועיים בתחום, עדכונים משפטיים רלוונטיים, סקירות והסברים אשר נועדו לכל מי שמבקשים להבין טוב יותר את זכויותיהם וחובותיהם במסגרת דיני עבודה.
ידע משפטי הוא כלי חשוב בכל הקשור ביחסי עבודה תקינים וקיום סביבת עבודה בריאה. בין אם אתם עובדים ובין אם אתם מעסיקים.

איסור תחרות בעידן הפרילנסרים
העבודה כעצמאי דומה לנווט קיאק בין כמה זרמים במקביל – היום פרויקט לסטארט־אפ, מחר קמפיין למותג מתחרה, ולפעמים הפסקות ארוכות בין לבין. בתוך המציאות הזו מזמין השירות מבקש לעיתים לחסום נתיבים, באמצעות סעיף שמונע מן הפרילנסר לפעול עם מתחרים. אך האם מגבלה כזו רלבנטית כלל ואם כן מתי? עובד או נותן שירות? כיצד ההגדרה קובעת את המגרש? אכיפה מתחילה בזיהוי המסגרת. בחוזי עבודה הדין נזהר

השפעת רגולציה ושינויים ממשלתיים על סכסוכים קיבוציים
יחסי עבודה נבנים, בדרך כלל, בזירה ארגונית פנימית. תנאים, שכר, ימי חופשה, פיטורים, כל אלה נידונים בין עובדים למעסיקים, בין ועדים להנהלות. אולם, היסטורית קיים קו שבר אחר, כתוצאה מכך שאחת לכמה זמן המדינה נכנסת לתמונה, וכשהיא משנה מדיניות, מתחילים להתרחש סכסוכים לא צפויים. ממשלות, רגולטורים ומחוקקים משפיעים בעקיפין (ולעתים גם ישירות) על מקומות העבודה. הדוגמאות רבות ומגוונות – רפורמות תקציביות, מדיניות מס חדשה, שינויי

מה קורה כאשר אתה כבר משלם דמי טיפול ארגוני לארגון אחד ומתקבלת דרישה מארגון אחר?
מה קורה כאשר שני ארגונים רבים על אותו כיס ואתם משלמים את המחיר? בעידן של רגולציה מורכבת ויחסי עבודה משתנים, עסקים נתקלים לעיתים בדרישות מפתיעות. אחת מהן, היא דרישה לתשלום דמי טיפול ארגוני מארגון שמעולם לא היה לכם עמו קשר. יתרה מכך, לעתים מתקבלת דרישה זו בעודכם כבר משלמים דמי טיפול ארגוני לארגון אחר. הדרישה לרוב מלווה באיום משפטי מרומז, ולעיתים אף מובהק. חשוב לדעת

בריונות במקום העבודה כ"הפרת סמכות": התאמה למשפט הישראלי
במאמרה "המשגת בריונות במקום העבודה כניצול לרעה של סמכות" (Conceptualizing Workplace Bullying as Abuse of Office), מציעה ד"ר גליה שניבוים, גישה חדשה לטיפול בהתעמרות במקום העבודה. במאמר זה נדון כיצד ניתן להתאים את גישתה של ד"ר שניבוים לשוק העבודה הישראלי. רקע: מעבר להבנה צרה של פגיעה בעבודה התעמרות או בריונות במקום העבודה בישראל מקבלת יותר ויותר תשומת לב ציבורית, אך המשפט הישראלי טרם עיגן עבירה

חובת המעסיק לבצע התאמות לעובד עם מוגבלות
כאשר מעסיק מפטר עובד עם מוגבלות מבלי לבדוק אפשרות להתאמה, זו לא רק טעות, זו הפרה של הדין. כך קבע פסק‑דין תקדימי שניתן ב‑4 באוגוסט 2025 בבית הדין הארצי לעבודה, בו נדונה סוגיית חיובו של מעסיק לבצע התאמות לעובד בעל מוגבלות וזאת כדי לאפשר את המשך העסקתו באופן שלא יהווה הפליה. מהן העובדות העומדות ברקע המקרה? עובד תעשייה שהועסק במשך למעלה מחמש שנים, חלה ועבר

מה קורה כששימוע פיטורים הסתיים וההיריון שינה את כללי המשחק
הסצנה מוכרת יותר מידי – דלת חדר הישיבות נטרקת מאחורייך. הלב עדיין דופק בחוזקה מהשימוע הקר והענייני. את מקבלת את הודעת הפיטורים. המעסיק סיים את המשימה, והוא כבר מתכנן את היום שאחרי. ואז, יומיים או שלושה לאחר מכן, מגיעה הבשורה, כי את בהיריון. פתאום, הפיטורים, שנראו כהליך סגור, חוקי, לגיטימי וחסר רבב, עלולים להפוך לשדה מוקשים משפטי, והכוח המשפטי יכול לעבור בן רגע לידי העובדת.

מתי מתקיימים יחסי עובד–מעסיק גם בלי שזה כתוב?
עולם העבודה ההיברידי (שילוב בין עבודה מהמשרד לעבודה מרחוק , כשהניהול, הבקרה ושיתוף הפעולה נעשים באמצעות כלים דיגיטליים), יצר מרחב ביניים שבו הרבה מעסיקים מבטיחים, אבל לא תמיד מתחייבים. "העבודה גמישה”, “נגדל אותך”, “תיכנס כשכיר בהמשך” – אלו משפטים נפוצים שמלווים גיוסים רבים. כאשר אנו בוחנים את הסוגייה בעיניים משפטיות, השאלה המעניינת היא מה קורה בפועל ולא בהכרח מה נאמר בשיחת הזום הראשונה או במילים

PTSD ממקום העבודה: מה קורה כאשר הנזק מההתעמרות נמשך גם אחרי עזיבת מקום העבודה?
עבור רבים, עזיבת מקום עבודה קשה נתפסת כנקודת סיום – סוף לתקופה לא נעימה, התחלה חדשה. אך עבור עובדים שחוו התעמרות שיטתית, פרידה ממקום העבודה אינה בהכרח סוף כי אם תחילתה של התמודדות אחרת, שקטה, מורכבת ולעיתים מכאיבה יותר: ההתמודדות עם השלכות נפשיות מתמשכות, ואף עם פוסט טראומה של ממש. פוסט טראומה ממקום העבודה היא תופעה שקשה להגדיר ולמדוד, אך קלה מאוד לחוות. היא מתפתחת

כיצד סכסוך קיבוצי חושף ליקויים סמויים בחברה
סכסוך קיבוצי נתפס לרוב כמצב שלילי, המאיים על המשך פעילות הארגון, פוגע בפריון ובמורל, ולעיתים גם גורם לנזק כלכלי ישיר או עקיף. אך מעבר לאלה, סכסוך קיבוצי עשוי לשמש גם כדגל אדום, המעיד על פערים ניהוליים או מבניים שהיו סמויים במשך שנים, ולולא הסכסוך ייתכן ולא היו מטופלים לעולם. במילים אחרות לעתים סכסוך מסוג זה יכול להוות זרז לשינוי חיובי עמוק ומשמעותי בארגון. האם סכסוך

יחסי עבודה במסווה ייעוצי, ומה קורה כשהשכר הקבלני “מנצח” את השכר השכיר
מתי “יועצת משאבי אנוש” היא למעשה עובדת לכל דבר, ומה דינה של תביעה כספית כשהתמורה הקבלנית גבוהה משמעותית מהשכר החלופי שהייתה מקבלת כשכירה? פסק דין טרי (30.7.2025) מציב זרקור נדיר על צומת כפולה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת ערמונית מעודד) קיבל את טענת התובעת לקיומם של יחסי עבודה, אך דחה את דרישתה לרוב הסעדים הכספיים ולפיצוי בגין אפליה בשל טיפולי פוריות. המסגרת העובדתית

איסור תחרות בעידן הפרילנסרים
העבודה כעצמאי דומה לנווט קיאק בין כמה זרמים במקביל – היום פרויקט לסטארט־אפ, מחר קמפיין למותג מתחרה, ולפעמים הפסקות ארוכות בין לבין. בתוך המציאות הזו מזמין השירות מבקש לעיתים לחסום נתיבים, באמצעות סעיף שמונע מן הפרילנסר לפעול עם מתחרים. אך האם מגבלה כזו רלבנטית כלל ואם כן מתי? עובד או נותן שירות? כיצד ההגדרה קובעת את המגרש? אכיפה מתחילה בזיהוי המסגרת. בחוזי עבודה הדין נזהר במיוחד בהגבלות על חופש העיסוק,

השפעת רגולציה ושינויים ממשלתיים על סכסוכים קיבוציים
יחסי עבודה נבנים, בדרך כלל, בזירה ארגונית פנימית. תנאים, שכר, ימי חופשה, פיטורים, כל אלה נידונים בין עובדים למעסיקים, בין ועדים להנהלות. אולם, היסטורית קיים קו שבר אחר, כתוצאה מכך שאחת לכמה זמן המדינה נכנסת לתמונה, וכשהיא משנה מדיניות, מתחילים להתרחש סכסוכים לא צפויים. ממשלות, רגולטורים ומחוקקים משפיעים בעקיפין (ולעתים גם ישירות) על מקומות העבודה. הדוגמאות רבות ומגוונות – רפורמות תקציביות, מדיניות מס חדשה, שינויי חקיקה בדיני עבודה, מגמות הפרטה,

מה קורה כאשר אתה כבר משלם דמי טיפול ארגוני לארגון אחד ומתקבלת דרישה מארגון אחר?
מה קורה כאשר שני ארגונים רבים על אותו כיס ואתם משלמים את המחיר? בעידן של רגולציה מורכבת ויחסי עבודה משתנים, עסקים נתקלים לעיתים בדרישות מפתיעות. אחת מהן, היא דרישה לתשלום דמי טיפול ארגוני מארגון שמעולם לא היה לכם עמו קשר. יתרה מכך, לעתים מתקבלת דרישה זו בעודכם כבר משלמים דמי טיפול ארגוני לארגון אחר. הדרישה לרוב מלווה באיום משפטי מרומז, ולעיתים אף מובהק. חשוב לדעת כי הדין הישראלי אינו מאפשר

בריונות במקום העבודה כ"הפרת סמכות": התאמה למשפט הישראלי
במאמרה "המשגת בריונות במקום העבודה כניצול לרעה של סמכות" (Conceptualizing Workplace Bullying as Abuse of Office), מציעה ד"ר גליה שניבוים, גישה חדשה לטיפול בהתעמרות במקום העבודה. במאמר זה נדון כיצד ניתן להתאים את גישתה של ד"ר שניבוים לשוק העבודה הישראלי. רקע: מעבר להבנה צרה של פגיעה בעבודה התעמרות או בריונות במקום העבודה בישראל מקבלת יותר ויותר תשומת לב ציבורית, אך המשפט הישראלי טרם עיגן עבירה ייעודית נגד התופעה. למרות פסקי‑דין

חובת המעסיק לבצע התאמות לעובד עם מוגבלות
כאשר מעסיק מפטר עובד עם מוגבלות מבלי לבדוק אפשרות להתאמה, זו לא רק טעות, זו הפרה של הדין. כך קבע פסק‑דין תקדימי שניתן ב‑4 באוגוסט 2025 בבית הדין הארצי לעבודה, בו נדונה סוגיית חיובו של מעסיק לבצע התאמות לעובד בעל מוגבלות וזאת כדי לאפשר את המשך העסקתו באופן שלא יהווה הפליה. מהן העובדות העומדות ברקע המקרה? עובד תעשייה שהועסק במשך למעלה מחמש שנים, חלה ועבר פרוצדורה רפואית שהשפיעה על יכולתו

מה קורה כששימוע פיטורים הסתיים וההיריון שינה את כללי המשחק
הסצנה מוכרת יותר מידי – דלת חדר הישיבות נטרקת מאחורייך. הלב עדיין דופק בחוזקה מהשימוע הקר והענייני. את מקבלת את הודעת הפיטורים. המעסיק סיים את המשימה, והוא כבר מתכנן את היום שאחרי. ואז, יומיים או שלושה לאחר מכן, מגיעה הבשורה, כי את בהיריון. פתאום, הפיטורים, שנראו כהליך סגור, חוקי, לגיטימי וחסר רבב, עלולים להפוך לשדה מוקשים משפטי, והכוח המשפטי יכול לעבור בן רגע לידי העובדת. לא מדובר רק בדרמה אישית,

מתי מתקיימים יחסי עובד–מעסיק גם בלי שזה כתוב?
עולם העבודה ההיברידי (שילוב בין עבודה מהמשרד לעבודה מרחוק , כשהניהול, הבקרה ושיתוף הפעולה נעשים באמצעות כלים דיגיטליים), יצר מרחב ביניים שבו הרבה מעסיקים מבטיחים, אבל לא תמיד מתחייבים. "העבודה גמישה”, “נגדל אותך”, “תיכנס כשכיר בהמשך” – אלו משפטים נפוצים שמלווים גיוסים רבים. כאשר אנו בוחנים את הסוגייה בעיניים משפטיות, השאלה המעניינת היא מה קורה בפועל ולא בהכרח מה נאמר בשיחת הזום הראשונה או במילים אחרות האם נוצרה מערכת יחסים

PTSD ממקום העבודה: מה קורה כאשר הנזק מההתעמרות נמשך גם אחרי עזיבת מקום העבודה?
עבור רבים, עזיבת מקום עבודה קשה נתפסת כנקודת סיום – סוף לתקופה לא נעימה, התחלה חדשה. אך עבור עובדים שחוו התעמרות שיטתית, פרידה ממקום העבודה אינה בהכרח סוף כי אם תחילתה של התמודדות אחרת, שקטה, מורכבת ולעיתים מכאיבה יותר: ההתמודדות עם השלכות נפשיות מתמשכות, ואף עם פוסט טראומה של ממש. פוסט טראומה ממקום העבודה היא תופעה שקשה להגדיר ולמדוד, אך קלה מאוד לחוות. היא מתפתחת לאט, טיפה אחר טיפה, כמו

כיצד סכסוך קיבוצי חושף ליקויים סמויים בחברה
סכסוך קיבוצי נתפס לרוב כמצב שלילי, המאיים על המשך פעילות הארגון, פוגע בפריון ובמורל, ולעיתים גם גורם לנזק כלכלי ישיר או עקיף. אך מעבר לאלה, סכסוך קיבוצי עשוי לשמש גם כדגל אדום, המעיד על פערים ניהוליים או מבניים שהיו סמויים במשך שנים, ולולא הסכסוך ייתכן ולא היו מטופלים לעולם. במילים אחרות לעתים סכסוך מסוג זה יכול להוות זרז לשינוי חיובי עמוק ומשמעותי בארגון. האם סכסוך קיבוצי יכול לשמש כאמצעי להתרעה

יחסי עבודה במסווה ייעוצי, ומה קורה כשהשכר הקבלני “מנצח” את השכר השכיר
מתי “יועצת משאבי אנוש” היא למעשה עובדת לכל דבר, ומה דינה של תביעה כספית כשהתמורה הקבלנית גבוהה משמעותית מהשכר החלופי שהייתה מקבלת כשכירה? פסק דין טרי (30.7.2025) מציב זרקור נדיר על צומת כפולה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת ערמונית מעודד) קיבל את טענת התובעת לקיומם של יחסי עבודה, אך דחה את דרישתה לרוב הסעדים הכספיים ולפיצוי בגין אפליה בשל טיפולי פוריות. המסגרת העובדתית התובעת סיפקה ללילית קוסמטיקה, שירותי