סע"ש (ת"א) 55081-01-23 · שאול שמוחה נ' מולטי ריטייל גרופ בע"מ · בית הדין האזורי לעבודה תל אביב · 9.10.2025 מה קרה בפועל עובד בכיר, ששירת בתפקידו כ-16 שנה, הוחתם על חוזה עבודה כ"ממשיך" את תפקידו בחברה שרכשה את הפעילות בה עבד – ופוטר בסמיכות זמנים לחתימה. מה קבע בית הדין בית הדין קבע שנפל פגם באופן הפיטורים, ושהמעסיקה הפרה את חוזה ההעסקה – פיטורים סמוך להחתמה על חוזה המשכיות

סע"ש (ת"א) 41190-12-21 · חנה קורח נ' ש.א.אתרים בע"מ + אורי שלו · בית הדין האזורי לעבודה תל אביב · 17.7.2025 מה קרה בפועל עובדת בכירה תבעה זכויות בסיום העסקתה. המעסיקה תבעה בחזרה – בטענה להפרת חובת אמונים (בהיותה נושאת משרה) ולהשבת הטבות שקיבלה לאורך שנות עבודתה, וכן ביקשה לחייב את בעל החברה באופן אישי. מה קבע בית הדין בית הדין דחה את הבקשה להרים מסך ולחייב את הבעלים אישית

סע"ש (ירושלים) 21052-09-23 · יצחק פנחס נ' רני קורן בע"מ ואח' · בית הדין האזורי לעבודה ירושלים · 22.4.2025 מה קרה בפועל עובד שימש כסמנכ"ל הכספים של רשת חנויות לתקופה קצרה של פחות משלושה חודשים, עד שפוטר. הוא הגיש תביעה רחבה בסך כ-230,000 ₪ – אשר כללה טענות לאי-מתן הודעה על תנאי עבודה, שכר נוסף, פיטורים שלא כדין ו"הבטחה" לתקופת הודעה מוקדמת של 60 יום – ובחר לנהל את ההליך

ע"ע (ארצי) 61351-11-23 · פאינה פילמוס נ' גידרון תעשיות בע"מ · 8.8.2025 מה קרה בפועל עובדת שוחחה עם המעסיק על פרישה באופן כללי. המעסיק 'תרגם' את האמירות הכלליות ל'הודעת פרישה' עם תאריך שהוא עצמו קבע – ובכך למעשה סיים את העסקתה. מה קבע בית הדין בית הדין הארצי קיבל את הערעור בחלקו וקבע שמדובר בסיום ביוזמת המעסיק, אשר מזכה בפיצויי פיטורים: הפרשי פיצויים בסך 106,466 ₪, ועוד 20,000 ₪ על

ע"ע (ארצי) 28116-10-23 – עלי קאיד עטאונה נ' חברת דואר ישראל בע"מ – 25.2.2025 מה קרה בפועל מתקשרים טענו לזכויות מתוך יחסי עובד-מעסיק מול חברת דואר ישראל. בית הדין הארצי נדרש לבחון, לפי מהות ההתקשרות (ולא לפי הכותרת), האם אכן התקיימו יחסי עובד-מעסיק. מה קבע בית הדין בית הדין קבע שהמערערים נתנו שירותי דַּוָּורוּת לדואר ישראל, באופן המתיישב עם הפרשנות שנקבעה לסעיף 46 לחוק הדואר ומעמדם כקבלנים עצמאיים. על כן,

גיוס עובד בכיר או מנהל הוא רגע קריטי עבור כל ארגון. הסכם העסקה סטנדרטי, כזה שמתאים לרוב העובדים בחברה, לרוב לא מספיק כדי להגן על האינטרסים שלכם כשמדובר בתפקיד ניהולי, גישה למידע רגיש, או השפעה משמעותית על עסקי החברה. במאמר הזה נעבור על הסעיפים המרכזיים שכל הסכם העסקה לתפקיד בכיר חייב לכלול. למה הסכם העסקה לתפקיד בכיר שונה מהסכם עבודה רגיל עובד בכיר נחשף בדרך כלל למידע עסקי רגיש, לקוחות,

כאשר מעסיק מפטר עובד עם מוגבלות מבלי לבדוק אפשרות להתאמה, זו לא רק טעות, זו הפרה של הדין. כך קבע פסק‑דין תקדימי שניתן ב‑4 באוגוסט 2025 בבית הדין הארצי לעבודה, בו נדונה סוגיית חיובו של מעסיק לבצע התאמות לעובד בעל מוגבלות וזאת כדי לאפשר את המשך העסקתו באופן שלא יהווה הפליה. מהן העובדות העומדות ברקע המקרה? עובד תעשייה שהועסק במשך למעלה מחמש שנים, חלה ועבר פרוצדורה רפואית שהשפיעה על יכולתו

עולם העבודה ההיברידי (שילוב בין עבודה מהמשרד לעבודה מרחוק , כשהניהול, הבקרה ושיתוף הפעולה נעשים באמצעות כלים דיגיטליים), יצר מרחב ביניים שבו הרבה מעסיקים מבטיחים, אבל לא תמיד מתחייבים. "העבודה גמישה”, “נגדל אותך”, “תיכנס כשכיר בהמשך” – אלו משפטים נפוצים שמלווים גיוסים רבים. כאשר אנו בוחנים את הסוגייה בעיניים משפטיות, השאלה המעניינת היא מה קורה בפועל ולא בהכרח מה נאמר בשיחת הזום הראשונה או במילים אחרות האם נוצרה מערכת יחסים

בשנים האחרונות נכנסה הבינה המלאכותית (AI) בעוצמה לחיינו. ממערכות ניהול משימות חכמות ועד אלגוריתמים שמפקחים על תפוקות עובדים, נראה כי אנו מתקרבים למצב בו המעסיק המסורתי, דמות אנושית שמקבלת החלטות, מנהלת עובדים ומפקחת עליהם, מפנה את מקומו למערכת אוטונומית. אבל בעידן שבו "הבוס" הוא לעתים תוכנה, עולה שאלה משפטית עקרונית: כיצד קובעים אם מתקיימים יחסי עובד-מעסיק כאשר רוב הקשר מנוהל על ידי אלגוריתם? הפיקוח קיים, אבל מי מפקח? אחד המבחנים

הגדרת יחסי עובד-מעסיק מהם יחסי עובד-מעסיק לפי החוק בישראל? יחסי עובד-מעסיק מתקיימים כאשר קיימת מערכת יחסים של כפיפות, מחויבות הדדית ותלות כלכלית, גם אם נקראת "פרילנס" או "קבלן". האם חוזה עצמאי שולל אוטומטית את קיומם של יחסי עובד-מעסיק? לא. בית הדין לעבודה בוחן את המהות בפועל, ולא רק את הנוסח החוזי. מהו "מבחן ההשתלבות"? זהו מבחן עיקרי שנקבע בפסיקה לקביעת יחסי עבודה – האם העובד משתלב באופן מהותי בפעילות הרגילה