מידע ומאמרים
אנו במשרד עורכי-דין אסף מסדה מתמחים בליווי וייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה ומעמידים לרשותכם ניסיון וידע מעמיק אשר נצבר לאורך שנים רבות בייצוג עובדים ובייצוג מעסיקים כאחד.
דיני עבודה עוסקים בזכויות ובחובות במסגרת יחסי עבודה בין עובדים ומעסיקים, ומקיפים נושאים כמו חוזה עבודה, זכויות עובדים, סיום העסקה, שימוע, זכויות נשים בהריון, לשון הרע במקום העבודה, אפליה במקום העבודה, התעמרות בעבודה, גניבה, פרטיות, ועוד…
בדף זה ריכזנו ונרכז מאמרים מקצועיים בתחום, עדכונים משפטיים רלוונטיים, סקירות והסברים אשר נועדו לכל מי שמבקשים להבין טוב יותר את זכויותיהם וחובותיהם במסגרת דיני עבודה.
ידע משפטי הוא כלי חשוב בכל הקשור ביחסי עבודה תקינים וקיום סביבת עבודה בריאה. בין אם אתם עובדים ובין אם אתם מעסיקים.

מה הקנס על העסקת עובדים ביום המנוחה?
למעסיקים בישראל יש כמה אפשרויות להעסקת עובדים ביום המנוחה, לפני שאומרים ״יהיה בסדר״ חשוב לבחון את החלופות השונות כדי לא לעבור על החוק ובסופו של דבר לשלם הרבה יותר.
נשמח לסייע לכם לקחת את ההחלטה הנכונה בעניין העסקת עובדים ביום מנוחה, החלטה נכונה עבור החברה, עבור העובדים ובהתאם לחוק בישראל.

מעסיקים ותגמולי מילואים, איך זה עובד היום?
בעקבות מלחמת חרבות ברזל אשר מכבידה על המשק הישראלי, על החברות, על בתי העסק ובייחוד על העובדים אשר משרתים במילואים, הביטוח הלאומי שינה את אופן התגמול לאנשי המילואים ועדכן את לוחות הזמנים של התשלומים והקל על העומס והלחץ שנוצר במשק. הוידאו מתוך ערוץ היוטיוב של המשרד – עורך דין דיני עבודה ביוטיוב https://www.youtube.com/watch?v=QLlYTSZOAiI

קביעת יחסי עובד מעסיק
במדינת ישראל, קביעת יחסי עובד מעסיק אינה מסתמכת רק על ההגדרה שבחוזה העבודה, אלא מתמקדת במהות היחסים בין הצדדים. ההחלטה האם קיימים יחסי עובד מעסיק משפיעה על הזכויות והחובות המוטלות על שני הצדדים, ובמקרים רבים, מחלוקות בנושא זה נפתרות בבתי הדין לעבודה. מה החשיבות בהגדרת יחסי עובד מעסיק יחסי עובד מעסיק מעניקים לעובדים שכירים גישה למגוון רחב של זכויות סוציאליות הקבועות בדיני העבודה. זכויות אלה

פירוק חברה על ידי עובדים במקרה של חדלות פירעון
בעיות ועיכובים חוזרים ונשנים בתשלומים לעובדים – משכורות, הפקדות לקרנות הפנסיה, או כל זכות אחרת, היא לעתים סימן למשבר כלכלי בו נמצאת החברה. במצב כזה, החברה עלולה להגיע בכל רגע לחדלות פירעון ולמצב של פירוק, והעובדים עלולים למצוא את עצמם ללא שכר, פיצויי פיטורים, או תשלומים נוספים. למרות שהדין בישראל מעניק לעובדים קדימות אל מול שאר נושי החברה, לעיתים כדאי להקדים תרופה למכה, ועל העובדים

כיצד להימנע מסכסוך קיבוצי בעסק
"מניעה היא התרופה הטובה ביותר" – אמירה זו תקפה שבעתיים כאשר מדובר בסכסוך קיבוצי שעלול להשליך על כל מה שמקימי העסק, מנהליו ועובדיו עמלו למענו. חשוב לזכור כי קונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, ולעתים, סכסוכים בין מעסיקים לעובדים הם בלתי נמנעים, במיוחד כשמדובר בסכסוכים קיבוציים, המערבים ציבור רחב, בעל צרכים ומטרות משותפים מחד ומתנגשים מאידך. כמו בכל מקרה של התנגשות בין אינטרסים מנוגדים, כך

פיטורי נשים בהריון – זכויות והגנות
הדין בישראל, מעניק לנשים בהריון הגנה רחבה במיוחד מפני פיטורים. החוק בא למנוע אפליה ולהבטיח שנשים לא יאבדו את מקום עבודתן בשל הריונן, גם במצבים מורכבים של העסקה באמצעות חברות כוח אדם או חוזים זמניים. במאמר זה נסקור את ההגנות המרכזיות להן זכאיות נשים בהריון ואת הכללים החלים על מעסיקים במקרה של פיטורים. רקע כללי – חוק עבודת נשים חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, נחקק במטרה

האם סעיף איסור תחרות מגביל את עתידכם התעסוקתי?
סעיפי איסור תחרות בחוזי העסקה הפכו נפוצים יותר ויותר במהלך השנים. סעיפים אלה מהווים כלי שמטרתו להגן על קניין רוחני, מידע עסקי חסוי, ידע וניסיון ארגוני מפני מתחרים. עם זאת, עבור עובדים רבים, סעיפי איסור ומניעת תחרות עשויים להוות פגיעה משמעותית ביכולת למצות הזדמנויות קריירה עתידיות ובהתפתחותם האישית והמקצועית. במאמר זה נבחן באילו מקרים וכיצד ניתן לכלול סעיף מניעת תחרות. רקע כללי הדין בישראל, לרבות

כיצד להתגונן מגניבות במקום העבודה וכיצד להתמודד עימן
גניבה ממקום העבודה אינה רק עניין כספי או פלילי. מעבר לנזק המיידי ולהשלכות המשפטיות, מדובר באירוע שפוגע באמון של המעסיק בעובדיו. גניבה מסוג זה משפיעה על יחסי העבודה, אווירת העבודה, והיכולת להאציל סמכויות בארגון. תוצאה זו יכולה להוביל להשלכות ארוכות טווח על ניהול העסק ועל יכולתו להמשיך לפעול באופן תקין.במאמר זה נסקור מושגי יסוד בתחום ונפרט מספר דרכים להתמודדות עם גניבות במקום העבודה. סוגים של

כל מה שצריך לדעת על דמי טיפול ארגוני
"אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש." הימנעות מתשלום דמי טיפול ארגוני כתוצאה מחוסר ידע היא תופעה נפוצה בקרב מעסיקים רבים. יום בהיר אחד, המעסיק עלול לגלות כי נשלחה אליו דרישת תשלום עבור דמי טיפול לארגון מעסיקים, גם אם מעולם לא הצטרף אליו כחבר. תרחיש זה רלוונטי למעסיקים רבים בישראל ועלול להוביל לעלויות בלתי צפויות היכולות להגיע לסכומים ניכרים – ולכן, חשוב להיערך מראש ולנקוט בצעדים

אפליה במקום העבודה: כיצד להתמודד ומה חשוב לדעת
אמרה מפורסמת קובעת כי "כל בני האדם נולדו שווים", אך במציאות של שוק העבודה המודרני בעולם ובישראל, קיימים פעמים רבות מקרים של של אפליה לא הוגנת. על אף חוקי העבודה הנרחבים, ובהם חוקים מיוחדים שנועדו להגן מפניה אפלייה במקום העבודה ולהבטיח שוויון הזדמנויות מלא, רבים עדיין מוצאים עצמם מופלים לרעה על בסיס גזע, מין, גיל, דת, מוגבלות, נטייה מינית, ועוד. אפליה זו אינה פוגעת רק

מה חייב לכלול הסכם העסקה לעובד בכיר או מנהל?
גיוס עובד בכיר או מנהל הוא רגע קריטי עבור כל ארגון. הסכם העסקה סטנדרטי, כזה שמתאים לרוב העובדים בחברה, לרוב לא מספיק כדי להגן על האינטרסים שלכם כשמדובר בתפקיד ניהולי, גישה למידע רגיש, או השפעה משמעותית על עסקי החברה. במאמר הזה נעבור על הסעיפים המרכזיים שכל הסכם העסקה לתפקיד בכיר חייב לכלול. למה הסכם העסקה לתפקיד בכיר שונה מהסכם עבודה רגיל עובד בכיר נחשף בדרך כלל למידע עסקי רגיש, לקוחות,

כיצד מתגוננים מפני גניבה דיגיטלית של מידע עסקי? כלים משפטיים, גבולות אפורים וטיפים למעסיקים ולעובדים
במאמר קודם סקרנו את עולם הגניבה הדיגיטלית, כאשר עובד יוצא מהארגון עם קוד, רעיון, עיצוב או מאגר לקוחות, ולעיתים כלל לא תופס זאת כעבירה. כעת, נעמיק בכלים המשפטיים שמעסיקים יכולים (וצריכים) להפעיל כדי להגן על עצמם מראש ונציע גם כמה כללי אצבע לעובדים שעוזבים ומעוניינים להימנע מסיבוכים משפטיים והאשמות בדבר גניבה. גיבוש הגנה משפטית מראש – מה החשיבות של הסכם עבודה מפורט ומסודר? הדרך הטובה ביותר להתמודד עם גניבה דיגיטלית

איסור תחרות בעידן הפרילנסרים
העבודה כעצמאי דומה לנווט קיאק בין כמה זרמים במקביל – היום פרויקט לסטארט־אפ, מחר קמפיין למותג מתחרה, ולפעמים הפסקות ארוכות בין לבין. בתוך המציאות הזו מזמין השירות מבקש לעיתים לחסום נתיבים, באמצעות סעיף שמונע מן הפרילנסר לפעול עם מתחרים. אך האם מגבלה כזו רלבנטית כלל ואם כן מתי? עובד או נותן שירות? כיצד ההגדרה קובעת את המגרש? אכיפה מתחילה בזיהוי המסגרת. בחוזי עבודה הדין נזהר במיוחד בהגבלות על חופש העיסוק,

השפעת רגולציה ושינויים ממשלתיים על סכסוכים קיבוציים
יחסי עבודה נבנים, בדרך כלל, בזירה ארגונית פנימית. תנאים, שכר, ימי חופשה, פיטורים, כל אלה נידונים בין עובדים למעסיקים, בין ועדים להנהלות. אולם, היסטורית קיים קו שבר אחר, כתוצאה מכך שאחת לכמה זמן המדינה נכנסת לתמונה, וכשהיא משנה מדיניות, מתחילים להתרחש סכסוכים לא צפויים. ממשלות, רגולטורים ומחוקקים משפיעים בעקיפין (ולעתים גם ישירות) על מקומות העבודה. הדוגמאות רבות ומגוונות – רפורמות תקציביות, מדיניות מס חדשה, שינויי חקיקה בדיני עבודה, מגמות הפרטה,

מה קורה כאשר אתה כבר משלם דמי טיפול ארגוני לארגון אחד ומתקבלת דרישה מארגון אחר?
מה קורה כאשר שני ארגונים רבים על אותו כיס ואתם משלמים את המחיר? בעידן של רגולציה מורכבת ויחסי עבודה משתנים, עסקים נתקלים לעיתים בדרישות מפתיעות. אחת מהן, היא דרישה לתשלום דמי טיפול ארגוני מארגון שמעולם לא היה לכם עמו קשר. יתרה מכך, לעתים מתקבלת דרישה זו בעודכם כבר משלמים דמי טיפול ארגוני לארגון אחר. הדרישה לרוב מלווה באיום משפטי מרומז, ולעיתים אף מובהק. חשוב לדעת כי הדין הישראלי אינו מאפשר

בריונות במקום העבודה כ"הפרת סמכות": התאמה למשפט הישראלי
במאמרה "המשגת בריונות במקום העבודה כניצול לרעה של סמכות" (Conceptualizing Workplace Bullying as Abuse of Office), מציעה ד"ר גליה שניבוים, גישה חדשה לטיפול בהתעמרות במקום העבודה. במאמר זה נדון כיצד ניתן להתאים את גישתה של ד"ר שניבוים לשוק העבודה הישראלי. רקע: מעבר להבנה צרה של פגיעה בעבודה התעמרות או בריונות במקום העבודה בישראל מקבלת יותר ויותר תשומת לב ציבורית, אך המשפט הישראלי טרם עיגן עבירה ייעודית נגד התופעה. למרות פסקי‑דין

חובת המעסיק לבצע התאמות לעובד עם מוגבלות
כאשר מעסיק מפטר עובד עם מוגבלות מבלי לבדוק אפשרות להתאמה, זו לא רק טעות, זו הפרה של הדין. כך קבע פסק‑דין תקדימי שניתן ב‑4 באוגוסט 2025 בבית הדין הארצי לעבודה, בו נדונה סוגיית חיובו של מעסיק לבצע התאמות לעובד בעל מוגבלות וזאת כדי לאפשר את המשך העסקתו באופן שלא יהווה הפליה. מהן העובדות העומדות ברקע המקרה? עובד תעשייה שהועסק במשך למעלה מחמש שנים, חלה ועבר פרוצדורה רפואית שהשפיעה על יכולתו

מה קורה כששימוע פיטורים הסתיים וההיריון שינה את כללי המשחק
הסצנה מוכרת יותר מידי – דלת חדר הישיבות נטרקת מאחורייך. הלב עדיין דופק בחוזקה מהשימוע הקר והענייני. את מקבלת את הודעת הפיטורים. המעסיק סיים את המשימה, והוא כבר מתכנן את היום שאחרי. ואז, יומיים או שלושה לאחר מכן, מגיעה הבשורה, כי את בהיריון. פתאום, הפיטורים, שנראו כהליך סגור, חוקי, לגיטימי וחסר רבב, עלולים להפוך לשדה מוקשים משפטי, והכוח המשפטי יכול לעבור בן רגע לידי העובדת. לא מדובר רק בדרמה אישית,

מתי מתקיימים יחסי עובד–מעסיק גם בלי שזה כתוב?
עולם העבודה ההיברידי (שילוב בין עבודה מהמשרד לעבודה מרחוק , כשהניהול, הבקרה ושיתוף הפעולה נעשים באמצעות כלים דיגיטליים), יצר מרחב ביניים שבו הרבה מעסיקים מבטיחים, אבל לא תמיד מתחייבים. "העבודה גמישה”, “נגדל אותך”, “תיכנס כשכיר בהמשך” – אלו משפטים נפוצים שמלווים גיוסים רבים. כאשר אנו בוחנים את הסוגייה בעיניים משפטיות, השאלה המעניינת היא מה קורה בפועל ולא בהכרח מה נאמר בשיחת הזום הראשונה או במילים אחרות האם נוצרה מערכת יחסים

PTSD ממקום העבודה: מה קורה כאשר הנזק מההתעמרות נמשך גם אחרי עזיבת מקום העבודה?
עבור רבים, עזיבת מקום עבודה קשה נתפסת כנקודת סיום – סוף לתקופה לא נעימה, התחלה חדשה. אך עבור עובדים שחוו התעמרות שיטתית, פרידה ממקום העבודה אינה בהכרח סוף כי אם תחילתה של התמודדות אחרת, שקטה, מורכבת ולעיתים מכאיבה יותר: ההתמודדות עם השלכות נפשיות מתמשכות, ואף עם פוסט טראומה של ממש. פוסט טראומה ממקום העבודה היא תופעה שקשה להגדיר ולמדוד, אך קלה מאוד לחוות. היא מתפתחת לאט, טיפה אחר טיפה, כמו