מידע ומאמרים

סע"ש (ירושלים) 21052-09-23 · יצחק פנחס נ' רני קורן בע"מ ואח' · בית הדין האזורי לעבודה ירושלים · 22.4.2025 מה קרה בפועל עובד שימש כסמנכ"ל הכספים של רשת חנויות לתקופה קצרה של פחות משלושה חודשים, עד שפוטר. הוא הגיש תביעה רחבה בסך כ-230,000 ₪ – אשר כללה טענות לאי-מתן הודעה על תנאי עבודה, שכר נוסף, פיטורים שלא כדין ו"הבטחה" לתקופת הודעה מוקדמת של 60 יום – ובחר לנהל את ההליך

ע"ע (ארצי) 61351-11-23 · פאינה פילמוס נ' גידרון תעשיות בע"מ · 8.8.2025 מה קרה בפועל עובדת שוחחה עם המעסיק על פרישה באופן כללי. המעסיק 'תרגם' את האמירות הכלליות ל'הודעת פרישה' עם תאריך שהוא עצמו קבע – ובכך למעשה סיים את העסקתה. מה קבע בית הדין בית הדין הארצי קיבל את הערעור בחלקו וקבע שמדובר בסיום ביוזמת המעסיק, אשר מזכה בפיצויי פיטורים: הפרשי פיצויים בסך 106,466 ₪, ועוד 20,000 ₪ על

סע"ש (חי') 21926-12-23 · חנה בן זקן נ' שופרסל בע"מ · בית הדין האזורי לעבודה חיפה · 2.9.2025 מה קרה בפועל עובדת טענה שפוטרה שלא כדין בגין אפליה מחמת גיל ומשיקולים זרים, ושהליך השימוע שנערך לה היה פגום. מה קבע בית הדין בית הדין דחה את התביעה במלואה – לא הוכחו אפליית גיל או שיקולים זרים, וגם הליך הפיטורים והשימוע נמצאו תקינים. העובדת חויבה ב 15,000 ₪ הוצאות. מה זה

ע"ע (ארצי) 28116-10-23 – עלי קאיד עטאונה נ' חברת דואר ישראל בע"מ – 25.2.2025 מה קרה בפועל מתקשרים טענו לזכויות מתוך יחסי עובד-מעסיק מול חברת דואר ישראל. בית הדין הארצי נדרש לבחון, לפי מהות ההתקשרות (ולא לפי הכותרת), האם אכן התקיימו יחסי עובד-מעסיק. מה קבע בית הדין בית הדין קבע שהמערערים נתנו שירותי דַּוָּורוּת לדואר ישראל, באופן המתיישב עם הפרשנות שנקבעה לסעיף 46 לחוק הדואר ומעמדם כקבלנים עצמאיים. על כן,

כשמעסיק נקלע לקשיים כלכליים חמורים, העובדים הם לרוב הראשונים שחשים בכך, שכר שמאחר, אי-תשלום לקרן הפנסיה, ולבסוף הודעה שהחברה נכנסת להליך פירוק. במצב כזה יש לעובדים שאלות דחופות וזכויות ממשיות, שחשוב להכיר לפני שמחליטים איך לפעול. מה זה חדלות פירעון של מעסיק, ואיך זה שונה מפירוק חברה רגיל? חדלות פירעון היא מצב שבו חברה אינה מסוגלת לשלם את חובותיה במועד, גם אם על הנייר יש לה נכסים. פירוק חברה הוא

גיוס עובד בכיר או מנהל הוא רגע קריטי עבור כל ארגון. הסכם העסקה סטנדרטי, כזה שמתאים לרוב העובדים בחברה, לרוב לא מספיק כדי להגן על האינטרסים שלכם כשמדובר בתפקיד ניהולי, גישה למידע רגיש, או השפעה משמעותית על עסקי החברה. במאמר הזה נעבור על הסעיפים המרכזיים שכל הסכם העסקה לתפקיד בכיר חייב לכלול. למה הסכם העסקה לתפקיד בכיר שונה מהסכם עבודה רגיל עובד בכיר נחשף בדרך כלל למידע עסקי רגיש, לקוחות,

במאמר קודם סקרנו את עולם הגניבה הדיגיטלית, כאשר עובד יוצא מהארגון עם קוד, רעיון, עיצוב או מאגר לקוחות, ולעיתים כלל לא תופס זאת כעבירה. כעת, נעמיק בכלים המשפטיים שמעסיקים יכולים (וצריכים) להפעיל כדי להגן על עצמם מראש ונציע גם כמה כללי אצבע לעובדים שעוזבים ומעוניינים להימנע מסיבוכים משפטיים והאשמות בדבר גניבה. גיבוש הגנה משפטית מראש – מה החשיבות של הסכם עבודה מפורט ומסודר? הדרך הטובה ביותר להתמודד עם גניבה דיגיטלית

העבודה כעצמאי דומה לנווט קיאק בין כמה זרמים במקביל – היום פרויקט לסטארט־אפ, מחר קמפיין למותג מתחרה, ולפעמים הפסקות ארוכות בין לבין. בתוך המציאות הזו מזמין השירות מבקש לעיתים לחסום נתיבים, באמצעות סעיף שמונע מן הפרילנסר לפעול עם מתחרים. אך האם מגבלה כזו רלבנטית כלל ואם כן מתי? עובד או נותן שירות? כיצד ההגדרה קובעת את המגרש? אכיפה מתחילה בזיהוי המסגרת. בחוזי עבודה הדין נזהר במיוחד בהגבלות על חופש העיסוק,

יחסי עבודה נבנים, בדרך כלל, בזירה ארגונית פנימית. תנאים, שכר, ימי חופשה, פיטורים, כל אלה נידונים בין עובדים למעסיקים, בין ועדים להנהלות. אולם, היסטורית קיים קו שבר אחר, כתוצאה מכך שאחת לכמה זמן המדינה נכנסת לתמונה, וכשהיא משנה מדיניות, מתחילים להתרחש סכסוכים לא צפויים. ממשלות, רגולטורים ומחוקקים משפיעים בעקיפין (ולעתים גם ישירות) על מקומות העבודה. הדוגמאות רבות ומגוונות – רפורמות תקציביות, מדיניות מס חדשה, שינויי חקיקה בדיני עבודה, מגמות הפרטה,

מה קורה כאשר שני ארגונים רבים על אותו כיס ואתם משלמים את המחיר? בעידן של רגולציה מורכבת ויחסי עבודה משתנים, עסקים נתקלים לעיתים בדרישות מפתיעות. אחת מהן, היא דרישה לתשלום דמי טיפול ארגוני מארגון שמעולם לא היה לכם עמו קשר. יתרה מכך, לעתים מתקבלת דרישה זו בעודכם כבר משלמים דמי טיפול ארגוני לארגון אחר. הדרישה לרוב מלווה באיום משפטי מרומז, ולעיתים אף מובהק. חשוב לדעת כי הדין הישראלי אינו מאפשר