מידע ומאמרים

היא אינה כתובה בחוזה, לא תאמר בקול רם, ולא תימדד בטבלאות אקסל, אבל היא שם. אפליה סמויה, שקופה, שקטה, כמעט בלתי נראית והיא עלולה להתרחש במקומות הכי פחות צפויים – מתנות החג, ימי הכיף, פעילויות הצוות, הרצאות, וכד'. אפליה במקום העבודה נתפסת לרוב כתולדה של חקיקה בעייתית, החלטות כוח אדם מפלות, או ניהול מגמתי. אך לא תמיד האפליה נראית ככזו. לעתים, דווקא מה שנראה כחלק מתרבות ארגונית חיובית, כגון נופשי

כאשר חברה מתקרבת לקריסה, העובדים לרוב מוצאים את עצמם בעמדת מגננה. אי-תשלום משכורות, עצירת הפקדות לפנסיה וחוסר ודאות כל אלה מובילים את העובדים לחשוב על פירוק החברה כפתרון הכרחי ובלתי נמנע, שמטרתו להבטיח את מימוש זכויותיהם. אך מה אם דווקא משבר עסקי המאיים על עצם קיומו של העסק הוא בעצם הזדמנות? מה אם רגע לפני הפירוק, ניתן לפעול באופן אקטיבי, ולבנות משהו חדש? הדין מגן על עובדים בהליך פירוק חברות

"אני מצטער, את מועמדת מצוינת – אבל אנחנו בתקופה שלא מתאימה לגייס מישהי ש… תיכף תיכנס להריון." את המשפט הזה לא תשמעי בראיון עבודה, אבל לעתים תרגישי אותו היטב. בשוק עבודה שמתיימר לשאוף לשוויון, חוק עבודת נשים נחשב לאחד מעמודי התווך של ההגנה על זכויות נשים עובדות. הוא נחקק מתוך מטרה ראויה מאין כמוה – להבטיח שנשים לא תיפגענה בשל היותן אימהות, להגן על בריאותן, ולאפשר להן להשתלב בעולם התעסוקה

הכול נראה רגיל, אבל משהו מסתדר פחות. המנהלת המדהימה שלך, שתמיד חייכה והתעניינה בך כשנכנסת בבוקר, התחילה לדבר איתך בלשון קרה ויבשה. לפתע יש פחות ופחות הודעות, מחמאות, שיתופים ומשימות. ישיבות מתרחשות בלעדייך, הפרויקטים המעניינים מחליפים ידיים. ואז מגיעה שיחה קצרה. מאוד מנומסת, ועניינית. “יש איזו תחושת חוסר התאמה… את מרגישה את זה גם, נכון?” לא מדובר בצעקות או בטריקת דלת. רחוק מכך, הפיטורים מתנהלים בנימוס מופתי, בחיוך, תוך הבטחה

במערכת יחסי העבודה בישראל, חובת תשלום דמי טיפול ארגוני נראית לעיתים כעוד סעיף טכני במסגרת עמידה בתקנות. אך מאחורי החובה הפורמלית הזו עומדות שאלות מהותיות ועמוקות יותר- אתיות, חברתיות וכלכליות, הנוגעות לשוויון, הגינות וחלוקת נטל הוגנת. האם מוצדק לחייב מעסיקים לשלם עבור שירותים מארגון שמעולם לא בחרו להצטרף אליו? והאם מערכת גבייה כזו תואמת את עקרונות הצדק הכללי של מדינה דמוקרטית? עקרונות אתיים במערכת יחסי העבודה בבסיסה של מערכת יחסי

הגדרה וחוקיות מהם דמי טיפול ארגוני? דמי טיפול ארגוני הם תשלום שמעסיקים מחויבים לשלם לארגון מעסיקים המייצג את הענף שבו הם פועלים, גם אם אינם חברים בו. האם חובה לשלם דמי טיפול ארגוני גם אם אינני חבר בארגון? כן, אם העסק פועל בענף שבו יש צו הרחבה להסכם קיבוצי, החובה חלה גם על מעסיקים שאינם חברים בארגון. מהו הבסיס החוקי לחובת התשלום? החובה נקבעת לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, ותקנות

הגדרת יחסי עובד-מעסיק מהם יחסי עובד-מעסיק לפי החוק בישראל? יחסי עובד-מעסיק מתקיימים כאשר קיימת מערכת יחסים של כפיפות, מחויבות הדדית ותלות כלכלית, גם אם נקראת "פרילנס" או "קבלן". האם חוזה עצמאי שולל אוטומטית את קיומם של יחסי עובד-מעסיק? לא. בית הדין לעבודה בוחן את המהות בפועל, ולא רק את הנוסח החוזי. מהו "מבחן ההשתלבות"? זהו מבחן עיקרי שנקבע בפסיקה לקביעת יחסי עבודה – האם העובד משתלב באופן מהותי בפעילות הרגילה

פרטיות כללית במקום העבודה האם מעסיק יכול להתקין מצלמות אבטחה במשרד? מותר, אך לא במקומות רגישים (כמו שירותים או חדרי הלבשה) ויש ליידע את העובדים מראש. האם חובה ליידע עובד על התקנת מצלמה במשרדו? כן. מצלמות גלויות מחייבות גילוי, ומצלמות נסתרות – רק במקרים חריגים ומוצדקים. מה הדין לגבי מעקב אחרי מיילים בעבודה? מותר למעסיק לעקוב רק אם יידע את העובד מראש, ואם השימוש במייל הוא לצרכים מקצועיים בלבד. האם

מה זה סעיף איסור תחרות בחוזה עבודה? סעיף איסור תחרות הוא תנאי בחוזה עבודה שמגביל את העובד מלעבוד אצל מתחרים או להקים עסק מתחרה לאחר סיום ההעסקה. האם סעיף כזה חוקי בישראל? החוק בישראל לא אוסר סעיפי אי תחרות, אבל בתי הדין לעבודה מקפידים לבחון אם יש פגיעה לא מידתית בחופש העיסוק של העובד. מתי סעיף אי תחרות נחשב לתקף? כאשר הוא נועד להגן על אינטרסים לגיטימיים של המעסיק, כמו

הגדרה וחוקיות מהו סכסוך קיבוצי? סכסוך קיבוצי הוא סכסוך בין מעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון עובדים, שעניינו תנאי עבודה, קבלה לעבודה, פיטורים או חידוש הסכמים קיבוציים. מה ההבדל בין סכסוך קיבוצי לסכסוך אישי? סכסוך אישי מתייחס לעובד בודד מול המעסיק. סכסוך קיבוצי הוא נושא עקרוני או ענפי, שמיוצג על ידי נציגות עובדים מול המעסיק. על מה יכול להתנהל סכסוך קיבוצי? שכר, שעות עבודה, פיטורים, קליטת עובדים, שינוי תנאים, יישום