מידע ומאמרים
אנו במשרד עורכי-דין אסף מסדה מתמחים בליווי וייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה ומעמידים לרשותכם ניסיון וידע מעמיק אשר נצבר לאורך שנים רבות בייצוג עובדים ובייצוג מעסיקים כאחד.
דיני עבודה עוסקים בזכויות ובחובות במסגרת יחסי עבודה בין עובדים ומעסיקים, ומקיפים נושאים כמו חוזה עבודה, זכויות עובדים, סיום העסקה, שימוע, זכויות נשים בהריון, לשון הרע במקום העבודה, אפליה במקום העבודה, התעמרות בעבודה, גניבה, פרטיות, ועוד…
בדף זה ריכזנו ונרכז מאמרים מקצועיים בתחום, עדכונים משפטיים רלוונטיים, סקירות והסברים אשר נועדו לכל מי שמבקשים להבין טוב יותר את זכויותיהם וחובותיהם במסגרת דיני עבודה.
ידע משפטי הוא כלי חשוב בכל הקשור ביחסי עבודה תקינים וקיום סביבת עבודה בריאה. בין אם אתם עובדים ובין אם אתם מעסיקים.

חוק עבודת נשים: גשר בין זכויות עובדים להצלחת מעסיקים
חוק עבודת נשים, שנחקק במטרה להגן על זכויותיהן של נשים בעבודה, נתפס לרוב ככלי שמשרת בעיקר את העובדות. אך מבט מעמיק חושף כי החוק טומן בחובו יתרונות משמעותיים גם עבור מעסיקים. מעבר לעמידה בדרישות החוק והימנעות מתביעות, יישום נכון של החוק יכול לשפר את תרבות העבודה, להגביר את נאמנות העובדים, ולתרום לשיפור תדמית החברה. במאמר זה נעמיק בתועלת הכפולה שמציע החוק, נפרט את החובות המשפטיות

מה המעסיקים והעובדים חייבים לדעת לקראת יום חג
הסבר ותשובות על 4 שאלות אשר עולות אצל המעסיקים והעובדים לקראת חג. מה המשמעות של ערב חג מבחינת ימי עבודה? האם אפשר להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד? מה התשלום בגין יום החג עבור מי שלא עובדים באותו יום? מה התשלום בגין עבודה בחג? מתוך ערוץ היוטיוב של המשרד, עו״ד אסף מסדה.

סיכונים משפטיים בעולם הסטארטאפים – חשוב לדעת
"עסקים הם לא משחק שבו רק המהירים מנצחים, אלא גם אלו שמבינים את החוקים" – פתגם זה מדגיש את החשיבות של ידע משפטי בניהול סטארטאפים, במיוחד בעולם שבו ההצלחה תלויה גם ביכולת להגן על העסק מפני סיכונים משפטיים. סטארטאפים, מטבעם, פועלים בסביבה דינמית ותחרותית, והמציאות הלא פשוטה היא שבין 50% ל-70% מהסטארטאפים שנתמכו על ידי קרנות הון סיכון נסגרו. על פי נתונים של חברת Carta,

העסקת בני נוער
העסקת בני נוער בישראל מוסדר ע״י חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 אשר מכתיב למעסיקים בארץ מהם חובתם כאשר הם מעסיקים בני נוער: גילאים, עבודות אשר אסורות על בני נוער, דרישות רפואיות, הדרכה, שעות עבודה ושעות מנוחה, זכאות לחופשות, זכאות להפסקות, עבודת בלילה וכד׳.

זכויות עובדים בעידן המעקב: האם הפרטיות עדיין רלוונטית?
בעשורים האחרונים, ההתפתחות הטכנולוגית שינתה דרמטית את פני העבודה. המעבר לעידן דיגיטלי, השימוש הנרחב בטכנולוגיות מתקדמות ואמצעי מעקב, ושיטות העבודה ההיברידיות שנולדו בעקבות מגפת הקורונה – כל אלו הגדירו מחדש את גבולות הפרטיות במקום העבודה. בעוד שטכנולוגיות אלו מאפשרות למעסיקים לעקוב אחר תפוקות העובדים, לייעל תהליכים ולשפר את אבטחת המידע, הן גם מעלות שאלות מוסריות ומשפטיות מורכבות. לעובד, המבלה חלק נכבד מימיו במקום העבודה או

איך לנסח הסכם שעות עבודה גלובליות בחוזה ההעסקה?
מעסיקים רבים במשק מציעים לעובדים הסכם תשלום גלובלי עבור שעות נוספות בתפקיד, ניסוח ההסכם מחייב תשומת לב לפרטים –
איך כדאי לנסח את הסעיף לשעות עבודה גלובליות? מה אומר בית הדין לעבודה?

איתור סימנים לגניבה במקום העבודה ודרכים למנוע אותה
"אמון הוא הדבק שמחזיק ארגונים יחד, וכשהוא נשבר – כל המבנה מתערער." גניבה ממקום העבודה היא תופעה שחורגת מעבר להפסדים כספיים; היא מערערת את יסודות האמון בין מעסיקים לעובדיהם. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שארגונים מאבדים כ-5% מהכנסותיהם השנתיות עקב מעילות והונאות פנים-ארגוניות. דו"ח של הלשכה העולמית לבוחני הונאות (ACFE) לשנת 2022 מצא כי הפסדים אלו מסתכמים בממוצע ב-117,000 דולר למקרה, ולעיתים אף עולים על

איך מזהים התעמרות בעבודה ומה החוק אומר במצב זה?
התעמרות בעבודה היא תופעה חמורה הגורמת לפגיעה משמעותית בזכויות עובדים. מדובר בהתנהגות חוזרת ונשנית מצד מעסיקים, מנהלים או עמיתים, היוצרת סביבת עבודה עוינת ובלתי נסבלת. ביטויי ההתעמרות יכולים לכלול השפלות, בידוד, הקטנה של עובד בפני אחרים, הטלת משימות בלתי סבירות, ביקורת מוגזמת וכד'. התעמרות בעבודה אינה רק סוגייה אישית של פגיעה בזכויות העובד, אלא מביאה איתה פגיעה, ברווחתו הנפשית, ולעיתים אף בבריאותו הפיזית, וגורמת לנזקים

האם פרילנסרים יכולים להיחשב כעובדי חברה?
חברות ובתי עסק רבים משתמשים בשירותי פרילנסרים לטובת ביצוע משימות ופרוייקטים בגדלים ובהיקפים שונים,
מה הסיכונים בהעסקת פרילנסר? איך צריך לפעול ואיך לא כדאי לפעול בהתקשרות עם פרילנסרים?

משמעות הודעה לעובד בדבר תנאי העסקה
למה חשוב למסור הודעה על תנאי העסקה לעובדים? כמעסיקים, הצעד הראשון ליצירת קשר עבודה מבוסס אמון ושקיפות הוא מסירת הודעה בכתב על תנאי ההעסקה. זהו לא רק דרישת חוק, אלא כלי המבטיח וודאות ומפחית מחלוקות. מסירת ההודעה משדרת רצינות ומקצועיות כלפי העובד החדש ומסייעת בהבטחת יחסי עבודה תקינים ויציבים. מה קורה אם לא מוסרים הודעה? אי עמידה בדרישת החוק עלולה לגרור השלכות משמעותיות: תלונות ליחידת

כשאין יחסי עובד-מעסיק – גם אין עילת אפליה בעבודה: מה קובע "מבחן המהות"?
ע"ע (ארצי) 28116-10-23 – עלי קאיד עטאונה נ' חברת דואר ישראל בע"מ – 25.2.2025 מה קרה בפועל מתקשרים טענו לזכויות מתוך יחסי עובד-מעסיק מול חברת דואר ישראל. בית הדין הארצי נדרש לבחון, לפי מהות ההתקשרות (ולא לפי הכותרת), האם אכן התקיימו יחסי עובד-מעסיק. מה קבע בית הדין בית הדין קבע שהמערערים נתנו שירותי דַּוָּורוּת לדואר ישראל, באופן המתיישב עם הפרשנות שנקבעה לסעיף 46 לחוק הדואר ומעמדם כקבלנים עצמאיים. על כן,

פירוק חברה וחדלות פירעון – שאלות ותשובות
כשמעסיק נקלע לקשיים כלכליים חמורים, העובדים הם לרוב הראשונים שחשים בכך, שכר שמאחר, אי-תשלום לקרן הפנסיה, ולבסוף הודעה שהחברה נכנסת להליך פירוק. במצב כזה יש לעובדים שאלות דחופות וזכויות ממשיות, שחשוב להכיר לפני שמחליטים איך לפעול. מה זה חדלות פירעון של מעסיק, ואיך זה שונה מפירוק חברה רגיל? חדלות פירעון היא מצב שבו חברה אינה מסוגלת לשלם את חובותיה במועד, גם אם על הנייר יש לה נכסים. פירוק חברה הוא

מה חייב לכלול הסכם העסקה לעובד בכיר או מנהל?
גיוס עובד בכיר או מנהל הוא רגע קריטי עבור כל ארגון. הסכם העסקה סטנדרטי, כזה שמתאים לרוב העובדים בחברה, לרוב לא מספיק כדי להגן על האינטרסים שלכם כשמדובר בתפקיד ניהולי, גישה למידע רגיש, או השפעה משמעותית על עסקי החברה. במאמר הזה נעבור על הסעיפים המרכזיים שכל הסכם העסקה לתפקיד בכיר חייב לכלול. למה הסכם העסקה לתפקיד בכיר שונה מהסכם עבודה רגיל עובד בכיר נחשף בדרך כלל למידע עסקי רגיש, לקוחות,

כיצד מתגוננים מפני גניבה דיגיטלית של מידע עסקי? כלים משפטיים, גבולות אפורים וטיפים למעסיקים ולעובדים
במאמר קודם סקרנו את עולם הגניבה הדיגיטלית, כאשר עובד יוצא מהארגון עם קוד, רעיון, עיצוב או מאגר לקוחות, ולעיתים כלל לא תופס זאת כעבירה. כעת, נעמיק בכלים המשפטיים שמעסיקים יכולים (וצריכים) להפעיל כדי להגן על עצמם מראש ונציע גם כמה כללי אצבע לעובדים שעוזבים ומעוניינים להימנע מסיבוכים משפטיים והאשמות בדבר גניבה. גיבוש הגנה משפטית מראש – מה החשיבות של הסכם עבודה מפורט ומסודר? הדרך הטובה ביותר להתמודד עם גניבה דיגיטלית

איסור תחרות בעידן הפרילנסרים
העבודה כעצמאי דומה לנווט קיאק בין כמה זרמים במקביל – היום פרויקט לסטארט־אפ, מחר קמפיין למותג מתחרה, ולפעמים הפסקות ארוכות בין לבין. בתוך המציאות הזו מזמין השירות מבקש לעיתים לחסום נתיבים, באמצעות סעיף שמונע מן הפרילנסר לפעול עם מתחרים. אך האם מגבלה כזו רלבנטית כלל ואם כן מתי? עובד או נותן שירות? כיצד ההגדרה קובעת את המגרש? אכיפה מתחילה בזיהוי המסגרת. בחוזי עבודה הדין נזהר במיוחד בהגבלות על חופש העיסוק,

השפעת רגולציה ושינויים ממשלתיים על סכסוכים קיבוציים
יחסי עבודה נבנים, בדרך כלל, בזירה ארגונית פנימית. תנאים, שכר, ימי חופשה, פיטורים, כל אלה נידונים בין עובדים למעסיקים, בין ועדים להנהלות. אולם, היסטורית קיים קו שבר אחר, כתוצאה מכך שאחת לכמה זמן המדינה נכנסת לתמונה, וכשהיא משנה מדיניות, מתחילים להתרחש סכסוכים לא צפויים. ממשלות, רגולטורים ומחוקקים משפיעים בעקיפין (ולעתים גם ישירות) על מקומות העבודה. הדוגמאות רבות ומגוונות – רפורמות תקציביות, מדיניות מס חדשה, שינויי חקיקה בדיני עבודה, מגמות הפרטה,

מה קורה כאשר אתה כבר משלם דמי טיפול ארגוני לארגון אחד ומתקבלת דרישה מארגון אחר?
מה קורה כאשר שני ארגונים רבים על אותו כיס ואתם משלמים את המחיר? בעידן של רגולציה מורכבת ויחסי עבודה משתנים, עסקים נתקלים לעיתים בדרישות מפתיעות. אחת מהן, היא דרישה לתשלום דמי טיפול ארגוני מארגון שמעולם לא היה לכם עמו קשר. יתרה מכך, לעתים מתקבלת דרישה זו בעודכם כבר משלמים דמי טיפול ארגוני לארגון אחר. הדרישה לרוב מלווה באיום משפטי מרומז, ולעיתים אף מובהק. חשוב לדעת כי הדין הישראלי אינו מאפשר

בריונות במקום העבודה כ"הפרת סמכות": התאמה למשפט הישראלי
במאמרה "המשגת בריונות במקום העבודה כניצול לרעה של סמכות" (Conceptualizing Workplace Bullying as Abuse of Office), מציעה ד"ר גליה שניבוים, גישה חדשה לטיפול בהתעמרות במקום העבודה. במאמר זה נדון כיצד ניתן להתאים את גישתה של ד"ר שניבוים לשוק העבודה הישראלי. רקע: מעבר להבנה צרה של פגיעה בעבודה התעמרות או בריונות במקום העבודה בישראל מקבלת יותר ויותר תשומת לב ציבורית, אך המשפט הישראלי טרם עיגן עבירה ייעודית נגד התופעה. למרות פסקי‑דין

חובת המעסיק לבצע התאמות לעובד עם מוגבלות
כאשר מעסיק מפטר עובד עם מוגבלות מבלי לבדוק אפשרות להתאמה, זו לא רק טעות, זו הפרה של הדין. כך קבע פסק‑דין תקדימי שניתן ב‑4 באוגוסט 2025 בבית הדין הארצי לעבודה, בו נדונה סוגיית חיובו של מעסיק לבצע התאמות לעובד בעל מוגבלות וזאת כדי לאפשר את המשך העסקתו באופן שלא יהווה הפליה. מהן העובדות העומדות ברקע המקרה? עובד תעשייה שהועסק במשך למעלה מחמש שנים, חלה ועבר פרוצדורה רפואית שהשפיעה על יכולתו

מה קורה כששימוע פיטורים הסתיים וההיריון שינה את כללי המשחק
הסצנה מוכרת יותר מידי – דלת חדר הישיבות נטרקת מאחורייך. הלב עדיין דופק בחוזקה מהשימוע הקר והענייני. את מקבלת את הודעת הפיטורים. המעסיק סיים את המשימה, והוא כבר מתכנן את היום שאחרי. ואז, יומיים או שלושה לאחר מכן, מגיעה הבשורה, כי את בהיריון. פתאום, הפיטורים, שנראו כהליך סגור, חוקי, לגיטימי וחסר רבב, עלולים להפוך לשדה מוקשים משפטי, והכוח המשפטי יכול לעבור בן רגע לידי העובדת. לא מדובר רק בדרמה אישית,