מידע ומאמרים

סכסוך קיבוצי, המוגדר בחוק כסכסוך בין מעסיק לבין איגוד עובדים, הוא מצב שבו אינטרסים מנוגדים בין עובדים למעסיקים מתנגשים על רקע תנאי עבודה, שכר, או יחסים ארגוניים. בעוד שהיבטים משפטיים וכלכליים של סכסוכים קיבוציים זוכים לדיון נרחב, המימד הפסיכולוגי שלהם נותר לעיתים קרובות מחוץ לשיח. במאמר זה נתמקד בהשפעות הפסיכולוגיות של סכסוך קיבוצי על עובדים, בעלים ומנהלים ובדרכים להתמודד איתן. ההשפעות הפסיכולוגיות על עובדים סכסוך עבודה קיבוצי, בו מתקיים קונפליקט

עובד או עצמאי – היכן עובר הגבול? בשוק העבודה של ימינו, שבו גבולות ההעסקה הופכים גמישים ומורכבים יותר, ההבחנה בין עובד שכיר לעצמאי הופכת לאתגר משמעותי. עובדים רבים מוגדרים "קבלנים עצמאיים" או "פרילנסרים," אך בפועל עונים על הקריטריונים של עובדים שכירים. מצב זה יכול להוביל לאובדן זכויות סוציאליות מהותיות כגון פנסיה, דמי מחלה ופיצויי פיטורים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור העצמאים בישראל עומד על כ-12% מכוח העבודה, כאשר

עם עלייתן של הרשתות החברתיות, הגבולות בין החיים האישיים והמקצועיים הפכו מטושטשים יותר מאי פעם. מקום העבודה, שבעבר התאפיין בחלוקה ברורה בין זמן עבודה לחיים הפרטיים, הפך לזירה שבה אמירות פוגעניות עלולות להתפשט במהירות ולגרום נזק בלתי הפיך. בעידן הדיגיטלי, גם פוסט קצר או תגובה באפליקציה יכולים להיחשב ללשון הרע וליצור השלכות משפטיות כבדות. פרסום ברשתות החברתיות בעידן בו לכל אחד יש פלטפורמה להשמיע את קולו, אמירות פוגעניות עשויות להפוך

חוק עבודת נשים, שנחקק במטרה להגן על זכויותיהן של נשים בעבודה, נתפס לרוב ככלי שמשרת בעיקר את העובדות. אך מבט מעמיק חושף כי החוק טומן בחובו יתרונות משמעותיים גם עבור מעסיקים. מעבר לעמידה בדרישות החוק והימנעות מתביעות, יישום נכון של החוק יכול לשפר את תרבות העבודה, להגביר את נאמנות העובדים, ולתרום לשיפור תדמית החברה. במאמר זה נעמיק בתועלת הכפולה שמציע החוק, נפרט את החובות המשפטיות של המעסיקים כלפי נשים, ונציג

הסבר ותשובות על 4 שאלות אשר עולות אצל המעסיקים והעובדים לקראת חג. מה המשמעות של ערב חג מבחינת ימי עבודה? האם אפשר להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד? מה התשלום בגין יום החג עבור מי שלא עובדים באותו יום? מה התשלום בגין עבודה בחג? מתוך ערוץ היוטיוב של המשרד, עו״ד אסף מסדה.

"עסקים הם לא משחק שבו רק המהירים מנצחים, אלא גם אלו שמבינים את החוקים" – פתגם זה מדגיש את החשיבות של ידע משפטי בניהול סטארטאפים, במיוחד בעולם שבו ההצלחה תלויה גם ביכולת להגן על העסק מפני סיכונים משפטיים. סטארטאפים, מטבעם, פועלים בסביבה דינמית ותחרותית, והמציאות הלא פשוטה היא שבין 50% ל-70% מהסטארטאפים שנתמכו על ידי קרנות הון סיכון נסגרו. על פי נתונים של חברת Carta, למעלה ממחצית מהסטארטאפים שהוקמו בין

העסקת בני נוער בישראל מוסדר ע״י חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 אשר מכתיב למעסיקים בארץ מהם חובתם כאשר הם מעסיקים בני נוער: גילאים, עבודות אשר אסורות על בני נוער, דרישות רפואיות, הדרכה, שעות עבודה ושעות מנוחה, זכאות לחופשות, זכאות להפסקות, עבודת בלילה וכד׳.

בעשורים האחרונים, ההתפתחות הטכנולוגית שינתה דרמטית את פני העבודה. המעבר לעידן דיגיטלי, השימוש הנרחב בטכנולוגיות מתקדמות ואמצעי מעקב, ושיטות העבודה ההיברידיות שנולדו בעקבות מגפת הקורונה – כל אלו הגדירו מחדש את גבולות הפרטיות במקום העבודה. בעוד שטכנולוגיות אלו מאפשרות למעסיקים לעקוב אחר תפוקות העובדים, לייעל תהליכים ולשפר את אבטחת המידע, הן גם מעלות שאלות מוסריות ומשפטיות מורכבות. לעובד, המבלה חלק נכבד מימיו במקום העבודה או תחת מעקב טכנולוגי, עומדת זכות

מעסיקים רבים במשק מציעים לעובדים הסכם תשלום גלובלי עבור שעות נוספות בתפקיד, ניסוח ההסכם מחייב תשומת לב לפרטים –
איך כדאי לנסח את הסעיף לשעות עבודה גלובליות? מה אומר בית הדין לעבודה?

"אמון הוא הדבק שמחזיק ארגונים יחד, וכשהוא נשבר – כל המבנה מתערער." גניבה ממקום העבודה היא תופעה שחורגת מעבר להפסדים כספיים; היא מערערת את יסודות האמון בין מעסיקים לעובדיהם. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שארגונים מאבדים כ-5% מהכנסותיהם השנתיות עקב מעילות והונאות פנים-ארגוניות. דו"ח של הלשכה העולמית לבוחני הונאות (ACFE) לשנת 2022 מצא כי הפסדים אלו מסתכמים בממוצע ב-117,000 דולר למקרה, ולעיתים אף עולים על 593,000 דולר כאשר מדובר בהונאות