מידע ומאמרים

פיטורי נשים בהריון הם סוגיה רגישה ומורכבת, המחייבת מעסיקים לשלב בין עמידה בחובות החוק לבין התמודדות עם אתגרי ניהול. הדין בישראל מעניק הגנה רחבה לנשים בהריון ומטיל על המעסיקים אחריות כבדה להוכיח כי הפיטורים אינם קשורים למצב ההיריון. לצד זאת, מעסיקים נתקלים לעיתים במצבים מורכבים הנובעים ממציאות אובייקטיבית כגון קשיים כלכליים ושינויים עסקיים.. מאמר זה יסקור את החובות החוקיות החלות על מעסיקים, את המתח בין שיקולים עסקיים לאפליה, ויציע כלים

המשקיעים קונים מניות – אבל האם הם יודעים מי באמת מושך בחוטים? בעידן של שקיפות, רגולציה והגנה על משקיעים, שוק ההון כבר אינו עוסק אך ורק במספרים יבשים. משקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, מבינים שעליהם לבחון גם את המבנה המשפטי והתנהלות בעלי השליטה מאחורי הקלעים. אחת הסוגיות הפחות מוכרות למשקיע הממוצע היא הרמת מסך – פעולה משפטית שמאפשרת לייחס את חובותיה של חברה לבעלי המניות שלה. במאמר זה נדון בנושא מזווית

כיצד ניהול נכון יכול למנוע פירוק יזום על ידי עובדים בעת משבר? עובדים מרגישים את הסדקים עוד לפני שהקירות מתפוררים. כאשר חברה נקלעת למשבר, דווקא העובדים, הנמצאים בשטח יום-יום הם פעמים רבות הראשונים לחוש בשינוי. צמצומים תקציביים, עיכובים בתשלום שכר, הפסקת הפקדות לפנסיה, תקשורת לקויה עם ההנהלה, ולעיתים גם שינוי פתאומי בהתנהלות, כל אלה מהווים תמרורי אזהרה ברורים. העובדים אולי אינם מומחים למנהל עסקים ולדוחות כספיים, אך רגישותם למתרחש בתוך

פגיעה במותג, במוניטין ובאמון הציבור, המשקיעים והעובדים "אמון הוא המטבע היקר ביותר של כל עסק" – תדמית החברה ויחסיה עם הציבור מהווים חלק בלתי נפרד מהצלחתה. כל פגיעה באמון הזה, ולו הקטנה ביותר, עלולה להוביל להשלכות רחבות היקף. סכסוכים קיבוציים במקום העבודה נבחנים לרוב דרך פריזמה של הפסדים כלכליים ישירים, כמו ירידה בתפוקה או עלויות משפטיות. עם זאת, אחת ההשלכות המשמעותיות והפחות מדוברות היא הפגיעה במותג החברה ובאמון הציבורי. כאשר

משרתי מילואים רבים נקראים לשירות בסופי שבוע, בחגים, או בימים בהם הם לא היו עובדים בכל מקרה, בוידאו הבא עו״ד אסף מסדה מסביר כיצד ומתי המעסיקים צריכים להעביר את התשלום לעובד שלא הפסיד ימי עבודה בגלל שירות המילואים.

חוזים נועדו לשמור על ההסכמות, אך רק אם הם ברורים ומדויקים – חוזה עבודה הוא הרבה יותר מדף נייר עם חתימות – זהו הבסיס לכל מערכת יחסים בין עובד למעסיק. חוזה מנוסח היטב מבטיח יציבות, הוגנות ושקט נפשי לשני הצדדים. מנגד, חוזה עבודה עמום, לא ברור או מטעה עלול להפוך לכלי שמנוצל לרעה, במיוחד במציאות שבה מודלי ההעסקה הופכים גמישים ומורכבים יותר. הטשטוש בין יחסי עובד-מעסיק לעבודה במעמד עצמאי הפך

קריסת חברות, לאורך השנים, נתפשה כתהליך ארוך, מסובך ולעיתים גם לא שקוף דיו, באופן שהותיר עובדים ונושים אחרים עם תחושת חוסר אונים מול המערכת המשפטית. עם זאת, ניתן להניח כי בעידן שבו טכנולוגיה ובינה מלאכותית הופכות לחלק משמעותי יותר ויותר מהעולם העסקי והמשפטי, קיים פוטנציאל משמעותי לשינוי מהותי בתהליכי פירוק חברות. כלים מבוססי AI עשויים להכניס יעילות, שקיפות ותיאום טוב יותר בין כלל הגורמים המעורבים, ובכך להקל על העובדים והנושים

"חשד הוא כמו עשן – לפעמים יש אש מאחוריו, ולפעמים זו רק אשליה." האשמות בגניבה במקום העבודה הן נושא רגיש ומורכב, בעל השפעה על המעסיק, העובד החשוד וסביבת העבודה כולה. במקרים מסוימים, מדובר בגניבה אמיתית שדורשת טיפול משפטי מחמיר, אך במקרים אחרים, האשמות עשויות להתבסס על אי-הבנה, טעויות חשבונאיות או מידע חלקי. דיני העבודה והמשפט הפלילי מבטיחים שהעובד החשוד בגניבה לא יאבד את זכויותיו ושההליך יתנהל בצורה הוגנת. הכרת הזכויות

חופש הביטוי הוא אחד מעקרונות היסוד של חברה דמוקרטית, אולם במקום העבודה הוא מתנגש לעיתים עם זכויות אחרות, ובראשן הזכות לשם טוב. עובדים ומעסיקים מתקשרים זה עם זה על בסיס יומיומי, ולעיתים שיח ביקורתי עלול לחצות את הקו הדק שבין הבעת דעה לגיטימית לבין לשון הרע. השאלה המרכזית היא: מתי ביקורת על עמית או מעסיק הופכת להוצאת דיבה העלולה לגרור תביעות משפטיות? חופש הביטוי במקום העבודה – זכות עם גבולות

חובת תשלום דמי טיפול ארגוני היא אחת הדרישות המשפטיות שמעסיקים רבים אינם מודעים להן כלל – עד הרגע בו הם מקבלים דרישת תשלום מפתיעה. אם אתם הבעלים של עסק קטן או בינוני, ייתכן ששאלתם את עצמכם: מדוע קיימת חובת תשלום דמי טיפול ארגוני עבור ארגון שלא בחרתי להצטרף אליו? במאמר זה נסקור את ההיבטים המרכזיים של תחום דמי טיפול ארגוני, נבחן האם העסק שלכם מחויב בתשלום, ונספק צעדים מעשיים להתמודד