מידע ומאמרים

בישראל של העשור האחרון, יותר ויותר עובדים שואפים להפוך ליזמים. הרצון להקים מיזמים חדשניים, לפתח רעיונות פורצי דרך ולעבוד באופן עצמאי הפך לחלק מהשיח הכלכלי-חברתי. אך אל מול פרץ היצירתיות והעצמאות הזה, עומד לעיתים מכשול משפטי משמעותי: סעיף איסור תחרות בחוזה ההעסקה. סעיף זה, שנועד במקור להגן על המעסיק, עלול להפוך למחסום בפני עובדים שרוצים לפרוץ קדימה ולהפוך לבעלי עסקים או ממציאים. מהו סעיף איסור תחרות ולמה הוא נועד? סעיף

"מכונות אינן חפות מהטיה מעבר למידע שהן לומדות ממנו." משפט זה מסכם מציאות הולכת ומתרחבת בעולם העבודה של ימינו, מציאות של אפליה לא מכוונת הנובעת מהטייה של המידע שעליו מאומנות מערכות בינה מלאכותית. יותר ויותר ארגונים מאמצים כלים מבוססי בינה מלאכותית כדי לייעל תהליכים, כולל בתחום כוח האדם – מיון קורות חיים, סינון מועמדים, קידום עובדים, ניתוח ביצועים ואפילו קביעת שכר. הטכנולוגיה המתקדמת מציעה פתרונות מהירים, חכמים וחסכוניים, המציעים יעילות

שוק העבודה של ימינו מציג מציאות שונה בתכלית מזו ששררה בעת חקיקת חוק עבודת נשים בשנת 1954. עבודה מרחוק, מודלים של משרות חלקיות, עלייה בכוח העבודה העצמאי ושילוב גובר של טכנולוגיות מתקדמות – כל אלו שינו את האופן שבו אנו תופסים תעסוקה, שגרה ארגונית ואיזון בין בית לקריירה. בתוך מציאות דינמית זו, חוק עבודת נשים ממשיך לשמש אבן יסוד משפטית בתחום דיני העבודה, אך נשאלת השאלה – האם חוק עבודת

"עובדים עוזבים מנהלים, לא ארגונים" – משפט זה משקף את חשיבותם של מנהלים ביצירת סביבת עבודה מכבדת. התעמרות בעבודה, הפוגעת ברווחת העובדים ובתפקוד הארגוני, מתחילה פעמים רבות, מתעצמת ומסתיימת בשל ניהול לקוי. המנהלים, המשמשים כמודל לחיקוי וכמנהיגים בארגון, משפיעים באופן ישיר על התרבות הארגונית ועל מניעת מקרים של התעמרות. התנהגותם עשויה להוות בסיס לבניית סביבה תומכת או, לחלופין, לחיזוק דפוסים פוגעניים. מאמר זה יעמוד על תפקידם המכריע של המנהלים בניהול

פיטורי נשים בהריון הם סוגיה רגישה ומורכבת, המחייבת מעסיקים לשלב בין עמידה בחובות החוק לבין התמודדות עם אתגרי ניהול. הדין בישראל מעניק הגנה רחבה לנשים בהריון ומטיל על המעסיקים אחריות כבדה להוכיח כי הפיטורים אינם קשורים למצב ההיריון. לצד זאת, מעסיקים נתקלים לעיתים במצבים מורכבים הנובעים ממציאות אובייקטיבית כגון קשיים כלכליים ושינויים עסקיים.. מאמר זה יסקור את החובות החוקיות החלות על מעסיקים, את המתח בין שיקולים עסקיים לאפליה, ויציע כלים

המשקיעים קונים מניות – אבל האם הם יודעים מי באמת מושך בחוטים? בעידן של שקיפות, רגולציה והגנה על משקיעים, שוק ההון כבר אינו עוסק אך ורק במספרים יבשים. משקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, מבינים שעליהם לבחון גם את המבנה המשפטי והתנהלות בעלי השליטה מאחורי הקלעים. אחת הסוגיות הפחות מוכרות למשקיע הממוצע היא הרמת מסך – פעולה משפטית שמאפשרת לייחס את חובותיה של חברה לבעלי המניות שלה. במאמר זה נדון בנושא מזווית

כיצד ניהול נכון יכול למנוע פירוק יזום על ידי עובדים בעת משבר? עובדים מרגישים את הסדקים עוד לפני שהקירות מתפוררים. כאשר חברה נקלעת למשבר, דווקא העובדים, הנמצאים בשטח יום-יום הם פעמים רבות הראשונים לחוש בשינוי. צמצומים תקציביים, עיכובים בתשלום שכר, הפסקת הפקדות לפנסיה, תקשורת לקויה עם ההנהלה, ולעיתים גם שינוי פתאומי בהתנהלות, כל אלה מהווים תמרורי אזהרה ברורים. העובדים אולי אינם מומחים למנהל עסקים ולדוחות כספיים, אך רגישותם למתרחש בתוך

פגיעה במותג, במוניטין ובאמון הציבור, המשקיעים והעובדים "אמון הוא המטבע היקר ביותר של כל עסק" – תדמית החברה ויחסיה עם הציבור מהווים חלק בלתי נפרד מהצלחתה. כל פגיעה באמון הזה, ולו הקטנה ביותר, עלולה להוביל להשלכות רחבות היקף. סכסוכים קיבוציים במקום העבודה נבחנים לרוב דרך פריזמה של הפסדים כלכליים ישירים, כמו ירידה בתפוקה או עלויות משפטיות. עם זאת, אחת ההשלכות המשמעותיות והפחות מדוברות היא הפגיעה במותג החברה ובאמון הציבורי. כאשר

משרתי מילואים רבים נקראים לשירות בסופי שבוע, בחגים, או בימים בהם הם לא היו עובדים בכל מקרה, בוידאו הבא עו״ד אסף מסדה מסביר כיצד ומתי המעסיקים צריכים להעביר את התשלום לעובד שלא הפסיד ימי עבודה בגלל שירות המילואים.

חוזים נועדו לשמור על ההסכמות, אך רק אם הם ברורים ומדויקים – חוזה עבודה הוא הרבה יותר מדף נייר עם חתימות – זהו הבסיס לכל מערכת יחסים בין עובד למעסיק. חוזה מנוסח היטב מבטיח יציבות, הוגנות ושקט נפשי לשני הצדדים. מנגד, חוזה עבודה עמום, לא ברור או מטעה עלול להפוך לכלי שמנוצל לרעה, במיוחד במציאות שבה מודלי ההעסקה הופכים גמישים ומורכבים יותר. הטשטוש בין יחסי עובד-מעסיק לעבודה במעמד עצמאי הפך

קריסת חברות, לאורך השנים, נתפשה כתהליך ארוך, מסובך ולעיתים גם לא שקוף דיו, באופן שהותיר עובדים ונושים אחרים עם תחושת חוסר אונים מול המערכת המשפטית. עם זאת, ניתן להניח כי בעידן שבו טכנולוגיה ובינה מלאכותית הופכות לחלק משמעותי יותר ויותר מהעולם העסקי והמשפטי, קיים פוטנציאל משמעותי לשינוי מהותי בתהליכי פירוק חברות. כלים מבוססי AI עשויים להכניס יעילות, שקיפות ותיאום טוב יותר בין כלל הגורמים המעורבים, ובכך להקל על העובדים והנושים

"חשד הוא כמו עשן – לפעמים יש אש מאחוריו, ולפעמים זו רק אשליה." האשמות בגניבה במקום העבודה הן נושא רגיש ומורכב, בעל השפעה על המעסיק, העובד החשוד וסביבת העבודה כולה. במקרים מסוימים, מדובר בגניבה אמיתית שדורשת טיפול משפטי מחמיר, אך במקרים אחרים, האשמות עשויות להתבסס על אי-הבנה, טעויות חשבונאיות או מידע חלקי. דיני העבודה והמשפט הפלילי מבטיחים שהעובד החשוד בגניבה לא יאבד את זכויותיו ושההליך יתנהל בצורה הוגנת. הכרת הזכויות