מים שקטים חודרים עמוק, אולם לא תמיד במובן החיובי, פעולות שקטות והתנהגות חרישית עלולות להיות הרסניות בשל כוח חדירתן והתמדתן. בעולם העבודה עובדה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בצורת התעמרות סמויה – דפוסי התנהגות שקטים, מתמשכים ולעיתים בלתי נראים לעין, הפוגעים בעובד לא פחות מהתעמרות גלויה.
בעוד התעמרות "קלאסית" מתאפיינת בצעקות, השפלות פומביות או איומים, ההתעמרות הסמויה נבנית בהדרגה באמצעות מחיקות משיתוף, הדרה חברתית, ניהול יתר קיצוני של כל פרט (מיקרו-ניהול), התעלמות עקבית מהעובד ועוד. לעתים מדובר באירועים קטנים, שקטים ועל פניו חסרי משמעות, אך הצטברותם יוצרת מציאות עוינת, המערערת את הביטחון העצמי ופוגעת פגיעה קשה ברווחה הנפשית והמקצועית.
הקושי המרכזי בהתעמרות מסוג זה הוא חמקמקותה. לעיתים קרובות העובד הנפגע מתקשה להסביר אפילו לעצמו מה בדיוק קרה, ובוודאי שאינו יכול להציג ראיות משפטיות חותכות לקיומה של התעמרות. התחושה המתמדת כי "אולי אני מגזים" גורמת לקורבן להסס, לשתוק ולהתבודד, דבר המאפשר להתנהגויות אילו להימשך ואף להחריף. מבחינת המעסיק, הסכנה אינה פחותה מזו של התעמרות גסה וגלויה. תרבות ארגונית שבה מתפתחת התעמרות סמויה מחלחלת לכל שכבות הארגון, פוגעת בשיתוף הפעולה וביצירתיות ומביאה לעזיבה שקטה של עובדים טובים.
במאמר זה נבחן מהי התעמרות סמויה בעבודה, כיצד ניתן לזהותה, מהן השלכותיה הפסיכולוגיות והארגוניות, והאם קיימת היתכנות משפטית לפעול נגדה גם כאשר אין ראיות מובהקות.
מהי התעמרות סמויה בעבודה?
התעמרות סמויה בעבודה היא דפוס של התנהגויות עקביות, שקטות ובלתי מתלהמות, אשר במבט ראשון עשויות להיראות חסרות משמעות, אך בפועל יוצרות שחיקה מתמשכת ופוגעות אנושות בתחושת הביטחון והערך העצמי של העובד. בשונה מהתעמרות גלויה בעבודה, המתאפיינת בצעקות והרמת קול, שפה לא נאותה, השפלות או איומים ברורים, ההתעמרות הסמויה מתרחשת מתחת לרדאר ומחלחלת בהדרגה אל חווייתו היומיומית של העובד.
דוגמאות נפוצות כוללות הדרה מכוונת וברורה משיחות עבודה וישיבות חשובות, אי־עדכון בעובדות ואירועים חשובים, אי שיתוף במיילים קריטיים או קבוצות צ'אט, ניהול יתר קפדני של כל פרט קטן בעבודתו של העובד ("מיקרו־ניהול") וכד' , ביקורת מרומזת ומתמשכת שאינה מגיעה לרמה המאפשרת תגובה עניינית, או התעלמות מתמשכת ומחיקות משיתוף בצוות, המבודדות את העובד ומוחקות את נוכחותו המקצועית – הכל מתוך רצון להקטין את מעמדו ולפגוע בו.
חשוב לציין כי קיים הבדל מהותי בין התעמרות סמויה לבין התנהלות קונפליקטואלית לגיטימית, המתרחשת מעת לעת בכל מקום עבודה. המאפיינים הבולטים של התעמרות סמויה הם התדירות הגבוהה, העקביות והמטרה המערערת של חתירה מתמשכת תחת דימויו וביטחונו של העובד. בכך הופכת ההתעמרות הסמויה למסוכנת במיוחד שכן קשה לזהותה, קשה להוכיחה, אך נזקיה מצטברים לאורך זמן ומשפיעים על רווחתו של העובד ועל התרבות הארגונית כולה.
מהי ההשפעה הפסיכולוגית של התעמרות סמויה בעבודה? ומדוע לעתים היא חמורה יותר מתעמרות גלויה?
אחד המאפיינים הקשים ביותר של התעמרות סמויה הוא ההשפעה הפסיכולוגית ההרסנית שהיא מותירה על העובד הנפגע, דווקא משום שהיא מתרחשת באופן מתמשך אך כמעט בלתי נראה. כאשר אין השפלות פומביות או התנהגות בוטה שקל לזהות, הקורבן מתקשה לעתים להבין, לקלוט ולהטמיע כי הוא עובר פגיעה ממשית. התוצאה היא תחושת בלבול מתמדת. מצד אחד מתקיים מצב של כאב נפשי, והרגשה של הקטנה, ומצד שני אין בידי העובד ראיות חותכות שניתן להיאחז בהן כדי להסביר לעצמו או לסביבתו את המצב או להצדיק את התחושות הללו.
העובד הנפגע עלול להתחיל להטיל ספק בעצמו, לחשוב כי הוא "רגיש מדי" או "מדמיין". מצב זה מחליש את כוחותיו הנפשיים ומביא לירידה דרמטית בביטחון העצמי ובתחושת המסוגלות המקצועית. במקרים רבים של מצב מתמשך, עלולות להתפתח גם תופעות של חרדה, מתח תמידי או דיכאון. הגעה לעבודה הופכת למעמסה רגשית, והעובד חווה ירידה במוטיבציה וביכולת להתרכז במשימות היומיומיות.
כמובן שהנפש משפיעה על הגוף, ותופעות אלו אינן נשארות במישור הנפשי בלבד. לחץ מתמשך עשוי לגרום גם לתופעות פיזיולוגיות כגון כאבי ראש, הפרעות שינה, עייפות כרונית או בעיות במערכת החיסונית. בהיעדר טיפול או התערבות, מצבו של העובד עלול להידרדר עד לכדי עזיבה כפויה של מקום העבודה, לא מתוך בחירה חופשית, כי אם מתוך הגנה עצמית ושימור מפני המשך הפגיעה.
מהן ההשלכות הארגוניות של התעמרות סמויה?
התעמרות סמויה אינה מסתכמת בפגיעה בעובד הבודד; היא עלולה לחולל נזק עמוק ומצטבר לכלל הארגון. התרבות הארגונית היא זו שנפגעת ראשונה. כאשר דפוסי הדרה, התעלמות ומיקרו־ניהול מתקבעים כחלק מההתנהלות היומיומית, נוצרת סביבת עבודה חשדנית ורוויית מתחים. עובדים מתחילים לפעול ממקום של פחד והישרדות במקום ממקום של שיתוף פעולה ויצירתיות.
כך, תחושת הביטחון של הצוות מתערערת, ועובדים רואים כיצד חבריהם מבודדים או מודרים מבלי שהנהלה מתערבת. הדבר מייצר אפקט מצנן, לפיו רבים מעדיפים לשתוק גם כאשר הם מזהים עוולה, מחשש שיבואו במקומו של הנפגע הבא.
ההשפעה הישירה על התפוקה אינה מאחרת להגיע. עובדים שנפגעו מהתעמרות בכל צורה שהיא, גם סמויה, מצמצמים יוזמה, חשים שחוקים ומאבדים עניין בעבודתם. במקביל, עובדים אחרים נאלצים להשקיע משאבים רגשיים בהתמודדות עם האווירה הרעילה במקום בעשייה המקצועית. התוצאה המעשית היא ירידה בפריון ובאיכות התוצרים, ולעיתים גם פגיעה ישירה ביחסים עם הלקוחות והספקים של הארגון.
בסופו של דבר, ארגונים שאינם מטפלים בזמן בתופעה חווים שיעורי תחלופת עובדים גבוהים. עזיבה שקטה של עובדים איכותיים גוררת עלויות גיוס והכשרה משמעותיות ופוגעת בידע הארגוני המצטבר.
מהו הקושי המשפטי ואיך מתמודדים איתו?
התעמרות סמויה מציבה אתגר משמעותי במישור המשפטי. בשונה מהתעמרות גלויה, המתבטאת כאמור בצעקות, עלבונות או אפילו פגיעות פיזיות שקל לתעד, ההתעמרות הסמויה נבנית מרצף של פעולות קטנות וחמקמקות כגון הדרה משיחות, ביקורות מרומזות, ניהול יתר קיצוני או התעלמות עקבית.
בתי הדין לעבודה מודעים למורכבות זו ומכירים בכך שהוכחת התעמרות סמויה היא משימה מורכבת. אף על פי כן, הפסיקה דורשת מן העובד הנפגע להציג רצף של ראיות נסיבתיות או עקביות כדי לבסס עילת תביעה. ראיות כאלו יכולות לכלול תיעוד שיטתי של אירועים, עדויות של עובדים נוספים, התכתבויות דיגיטליות, דוחות משאבי אנוש או כל חומר אחר המעיד על דפוס התנהגות חוזר.
גם בהיעדר ראיות חותכות, ניתן לפעול במסלולים מקבילים לדוגמה פנייה לגורמים מוסמכים בתוך הארגון, כמו משאבי אנוש או ממונים בכירים, הגשת תלונה רשמית לפי נהלים פנימיים ואף שליחת מכתב התראה באמצעות עורך דין. צעדים אלו עשויים לעצור את ההתעמרות, וגם לשמש בהמשך ראיות לכך שהעובד התריע על הפגיעה.
המסר המרכזי לעובדים הוא לא להרים ידיים למרות הקושי, תיעוד מוקדם וקפדני לצד ייעוץ משפטי מקצועי יכולים להגדיל משמעותית את סיכויי ההגנה על זכויותיהם.
לא לשתוק גם מול השקט
התעמרות סמויה היא תופעה הרסנית, דווקא משום שהיא שקטה וחמקמקה. ארגונים שמתעלמים ממנה מסתכנים בירידה בפריון, בעזיבת עובדים איכותיים ובפגיעה תדמיתית.
עובדים שנפגעים מהתעמרות סמויה אינם חייבים להישאר לבד – תיעוד עקבי, פנייה לגורמים מוסמכים ובמידת הצורך ייעוץ משפטי יכולים לעצור את הפגיעה ולהוות בסיס לתביעה. ההתמודדות עם התעמרות סמויה מחייבת ערנות, אומץ ומחויבות הדדית, הן מצד המעסיקים והן מצד העובדים, כדי להבטיח סביבת עבודה מכבדת ובריאה לכולם.
