בריאותכם והמידע הכרוך בה היא אחד הנכסים הכי פרטיים ואישיים שברשותכם. אך מה קורה כאשר המעסיק דורש לדעת עליה יותר ממה שנוח לכם לחשוף? לעתים הקו הדק בין פרטיות רפואית במקום העבודה לבין אינטרסים של מקום העבודה מיטשטש. מעסיקים מבקשים תעודות מחלה, דורשים להתחסן, ולעיתים משתמשים בכלים טכנולוגיים, שמבלי לשים לב אוספים מידע רפואי רגיש על העובדים. האם זה חוקי? האם זה אתי? ובעיקר, היכן
פרטיות כללית במקום העבודה האם מעסיק יכול להתקין מצלמות אבטחה במשרד? מותר, אך לא במקומות רגישים (כמו שירותים או חדרי הלבשה) ויש ליידע את העובדים מראש. האם חובה ליידע עובד על התקנת מצלמה במשרדו? כן. מצלמות גלויות מחייבות גילוי, ומצלמות נסתרות – רק במקרים חריגים ומוצדקים. מה הדין לגבי מעקב אחרי מיילים בעבודה? מותר למעסיק לעקוב רק אם יידע את העובד מראש, ואם השימוש במייל
בעולם המודרני, נתונים הפכו לאחד הנכסים היקרים ביותר. בין אם מדובר בפרטי התקשרות, היסטוריית גלישה, מיקום גיאוגרפי בזמן העבודה, או אפילו נתונים ביומטריים – מידע אישי נאסף בכל רגע ומנוטר על ידי מעסיקים באמצעים שונים. עובדים רבים אינם מודעים להיקף המידע שנאסף עליהם במסגרת עבודתם. במקרים רבים, איסוף הנתונים נעשה מבלי ליידע את העובד במפורש, ומבלי להבהיר מה ייעשה במידע שנאסף. האם המידע הזה שייך
בעשורים האחרונים, ההתפתחות הטכנולוגית שינתה דרמטית את פני העבודה. המעבר לעידן דיגיטלי, השימוש הנרחב בטכנולוגיות מתקדמות ואמצעי מעקב, ושיטות העבודה ההיברידיות שנולדו בעקבות מגפת הקורונה – כל אלו הגדירו מחדש את גבולות הפרטיות במקום העבודה. בעוד שטכנולוגיות אלו מאפשרות למעסיקים לעקוב אחר תפוקות העובדים, לייעל תהליכים ולשפר את אבטחת המידע, הן גם מעלות שאלות מוסריות ומשפטיות מורכבות. לעובד, המבלה חלק נכבד מימיו במקום העבודה או
דיגיטציה מתמדת של חיינו בכלל ומקומות העבודה בפרט, עבודה מרחוק, תקשורת מתמדת באמצעות מכשירים ניידים, גלובלזציה – כל אלה ועוד הביאו למצב בו שמירה על פרטיות הופכת לאתגר משמעותי. לצד היתרונות של כלים טכנולוגיים לניהול ופיקוח, השימוש בה פותח פרצה שעלולה לגרום להפרת זכויות פרטיות בסיסיות. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגדיר את הזכות לפרטיות כזכות חוקתית בעלת מעמד מרכזי, וחוק הגנת הפרטיות מחייב מעסיקים
בריאותכם והמידע הכרוך בה היא אחד הנכסים הכי פרטיים ואישיים שברשותכם. אך מה קורה כאשר המעסיק דורש לדעת עליה יותר ממה שנוח לכם לחשוף? לעתים הקו הדק בין פרטיות רפואית במקום העבודה לבין אינטרסים של מקום העבודה מיטשטש. מעסיקים מבקשים תעודות מחלה, דורשים להתחסן, ולעיתים משתמשים בכלים טכנולוגיים, שמבלי לשים לב אוספים מידע רפואי רגיש על העובדים. האם זה חוקי? האם זה אתי? ובעיקר, היכן עובר הגבול? האם קיימת חובת
פרטיות כללית במקום העבודה האם מעסיק יכול להתקין מצלמות אבטחה במשרד? מותר, אך לא במקומות רגישים (כמו שירותים או חדרי הלבשה) ויש ליידע את העובדים מראש. האם חובה ליידע עובד על התקנת מצלמה במשרדו? כן. מצלמות גלויות מחייבות גילוי, ומצלמות נסתרות – רק במקרים חריגים ומוצדקים. מה הדין לגבי מעקב אחרי מיילים בעבודה? מותר למעסיק לעקוב רק אם יידע את העובד מראש, ואם השימוש במייל הוא לצרכים מקצועיים בלבד. האם
בעולם המודרני, נתונים הפכו לאחד הנכסים היקרים ביותר. בין אם מדובר בפרטי התקשרות, היסטוריית גלישה, מיקום גיאוגרפי בזמן העבודה, או אפילו נתונים ביומטריים – מידע אישי נאסף בכל רגע ומנוטר על ידי מעסיקים באמצעים שונים. עובדים רבים אינם מודעים להיקף המידע שנאסף עליהם במסגרת עבודתם. במקרים רבים, איסוף הנתונים נעשה מבלי ליידע את העובד במפורש, ומבלי להבהיר מה ייעשה במידע שנאסף. האם המידע הזה שייך למעסיק שמספק את הכלים ואת
בעשורים האחרונים, ההתפתחות הטכנולוגית שינתה דרמטית את פני העבודה. המעבר לעידן דיגיטלי, השימוש הנרחב בטכנולוגיות מתקדמות ואמצעי מעקב, ושיטות העבודה ההיברידיות שנולדו בעקבות מגפת הקורונה – כל אלו הגדירו מחדש את גבולות הפרטיות במקום העבודה. בעוד שטכנולוגיות אלו מאפשרות למעסיקים לעקוב אחר תפוקות העובדים, לייעל תהליכים ולשפר את אבטחת המידע, הן גם מעלות שאלות מוסריות ומשפטיות מורכבות. לעובד, המבלה חלק נכבד מימיו במקום העבודה או תחת מעקב טכנולוגי, עומדת זכות
דיגיטציה מתמדת של חיינו בכלל ומקומות העבודה בפרט, עבודה מרחוק, תקשורת מתמדת באמצעות מכשירים ניידים, גלובלזציה – כל אלה ועוד הביאו למצב בו שמירה על פרטיות הופכת לאתגר משמעותי. לצד היתרונות של כלים טכנולוגיים לניהול ופיקוח, השימוש בה פותח פרצה שעלולה לגרום להפרת זכויות פרטיות בסיסיות. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגדיר את הזכות לפרטיות כזכות חוקתית בעלת מעמד מרכזי, וחוק הגנת הפרטיות מחייב מעסיקים להימנע מפגיעה בפרטיות העובד ללא