קטגוריה: עובדים

חוזים נועדו לשמור על ההסכמות, אך רק אם הם ברורים ומדויקים – חוזה עבודה הוא הרבה יותר מדף נייר עם חתימות – זהו הבסיס לכל מערכת יחסים בין עובד למעסיק. חוזה מנוסח היטב מבטיח יציבות, הוגנות ושקט נפשי לשני הצדדים. מנגד, חוזה עבודה עמום, לא ברור או מטעה עלול להפוך לכלי שמנוצל לרעה, במיוחד במציאות שבה מודלי ההעסקה הופכים גמישים ומורכבים יותר. הטשטוש בין יחסי עובד-מעסיק לעבודה במעמד עצמאי הפך

קריסת חברות, לאורך השנים, נתפשה כתהליך ארוך, מסובך ולעיתים גם לא שקוף דיו, באופן שהותיר עובדים ונושים אחרים עם תחושת חוסר אונים מול המערכת המשפטית. עם זאת, ניתן להניח כי בעידן שבו טכנולוגיה ובינה מלאכותית הופכות לחלק משמעותי יותר ויותר מהעולם העסקי והמשפטי, קיים פוטנציאל משמעותי לשינוי מהותי בתהליכי פירוק חברות. כלים מבוססי AI עשויים להכניס יעילות, שקיפות ותיאום טוב יותר בין כלל הגורמים המעורבים, ובכך להקל על העובדים והנושים

עובד או עצמאי – היכן עובר הגבול? בשוק העבודה של ימינו, שבו גבולות ההעסקה הופכים גמישים ומורכבים יותר, ההבחנה בין עובד שכיר לעצמאי הופכת לאתגר משמעותי. עובדים רבים מוגדרים "קבלנים עצמאיים" או "פרילנסרים," אך בפועל עונים על הקריטריונים של עובדים שכירים. מצב זה יכול להוביל לאובדן זכויות סוציאליות מהותיות כגון פנסיה, דמי מחלה ופיצויי פיטורים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור העצמאים בישראל עומד על כ-12% מכוח העבודה, כאשר

עם עלייתן של הרשתות החברתיות, הגבולות בין החיים האישיים והמקצועיים הפכו מטושטשים יותר מאי פעם. מקום העבודה, שבעבר התאפיין בחלוקה ברורה בין זמן עבודה לחיים הפרטיים, הפך לזירה שבה אמירות פוגעניות עלולות להתפשט במהירות ולגרום נזק בלתי הפיך. בעידן הדיגיטלי, גם פוסט קצר או תגובה באפליקציה יכולים להיחשב ללשון הרע וליצור השלכות משפטיות כבדות. פרסום ברשתות החברתיות בעידן בו לכל אחד יש פלטפורמה להשמיע את קולו, אמירות פוגעניות עשויות להפוך

חוק עבודת נשים, שנחקק במטרה להגן על זכויותיהן של נשים בעבודה, נתפס לרוב ככלי שמשרת בעיקר את העובדות. אך מבט מעמיק חושף כי החוק טומן בחובו יתרונות משמעותיים גם עבור מעסיקים. מעבר לעמידה בדרישות החוק והימנעות מתביעות, יישום נכון של החוק יכול לשפר את תרבות העבודה, להגביר את נאמנות העובדים, ולתרום לשיפור תדמית החברה. במאמר זה נעמיק בתועלת הכפולה שמציע החוק, נפרט את החובות המשפטיות של המעסיקים כלפי נשים, ונציג

"עסקים הם לא משחק שבו רק המהירים מנצחים, אלא גם אלו שמבינים את החוקים" – פתגם זה מדגיש את החשיבות של ידע משפטי בניהול סטארטאפים, במיוחד בעולם שבו ההצלחה תלויה גם ביכולת להגן על העסק מפני סיכונים משפטיים. סטארטאפים, מטבעם, פועלים בסביבה דינמית ותחרותית, והמציאות הלא פשוטה היא שבין 50% ל-70% מהסטארטאפים שנתמכו על ידי קרנות הון סיכון נסגרו. על פי נתונים של חברת Carta, למעלה ממחצית מהסטארטאפים שהוקמו בין

בעשורים האחרונים, ההתפתחות הטכנולוגית שינתה דרמטית את פני העבודה. המעבר לעידן דיגיטלי, השימוש הנרחב בטכנולוגיות מתקדמות ואמצעי מעקב, ושיטות העבודה ההיברידיות שנולדו בעקבות מגפת הקורונה – כל אלו הגדירו מחדש את גבולות הפרטיות במקום העבודה. בעוד שטכנולוגיות אלו מאפשרות למעסיקים לעקוב אחר תפוקות העובדים, לייעל תהליכים ולשפר את אבטחת המידע, הן גם מעלות שאלות מוסריות ומשפטיות מורכבות. לעובד, המבלה חלק נכבד מימיו במקום העבודה או תחת מעקב טכנולוגי, עומדת זכות

התעמרות בעבודה היא תופעה חמורה הגורמת לפגיעה משמעותית בזכויות עובדים. מדובר בהתנהגות חוזרת ונשנית מצד מעסיקים, מנהלים או עמיתים, היוצרת סביבת עבודה עוינת ובלתי נסבלת. ביטויי ההתעמרות יכולים לכלול השפלות, בידוד, הקטנה של עובד בפני אחרים, הטלת משימות בלתי סבירות, ביקורת מוגזמת וכד'. התעמרות בעבודה אינה רק סוגייה אישית של פגיעה בזכויות העובד, אלא מביאה איתה פגיעה, ברווחתו הנפשית, ולעיתים אף בבריאותו הפיזית, וגורמת לנזקים כלכליים משמעותיים לעובד, למעסיק ולמשק

דיגיטציה מתמדת של חיינו בכלל ומקומות העבודה בפרט, עבודה מרחוק, תקשורת מתמדת באמצעות מכשירים ניידים, גלובלזציה – כל אלה ועוד הביאו למצב בו שמירה על פרטיות הופכת לאתגר משמעותי. לצד היתרונות של כלים טכנולוגיים לניהול ופיקוח, השימוש בה פותח פרצה שעלולה לגרום להפרת זכויות פרטיות בסיסיות. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגדיר את הזכות לפרטיות כזכות חוקתית בעלת מעמד מרכזי, וחוק הגנת הפרטיות מחייב מעסיקים להימנע מפגיעה בפרטיות העובד ללא

הרמת מסך היא כלי משפטי המאפשר להשית על בעלי מניות, אחריות אישית, לדוגמא במקרים של אי-תשלום זכויות סוציאליות, שכר עבודה, או פיצויי פיטורים. בישראל, חוק החברות מקנה לבית המשפט את הסמכות לבצע הרמת מסך במקרה של ניהול חברה בניגוד לעקרונות ההגינות והשקיפות, תוך לקיחת סיכונים מיותרים ובלתי סבירים אשר פוגעים לדוגמא בזכויות העובדים. במאמר זה נסביר בקצרה מהי הרמת מסך, באילו מקרים עובד יכול לתבוע אותה ומה חשיבות היעוץ המשפטי