פיטורי נשים בהריון הם סוגיה רגישה ומורכבת, המחייבת מעסיקים לשלב בין עמידה בחובות החוק לבין התמודדות עם אתגרי ניהול. הדין בישראל מעניק הגנה רחבה לנשים בהריון ומטיל על המעסיקים אחריות כבדה להוכיח כי הפיטורים אינם קשורים למצב ההיריון. לצד זאת, מעסיקים נתקלים לעיתים במצבים מורכבים הנובעים ממציאות אובייקטיבית כגון קשיים כלכליים ושינויים עסקיים.. מאמר זה יסקור את החובות החוקיות החלות על מעסיקים, את המתח בין שיקולים עסקיים לאפליה, ויציע כלים

הדין בישראל, מעניק לנשים בהריון הגנה רחבה במיוחד מפני פיטורים. החוק בא למנוע אפליה ולהבטיח שנשים לא יאבדו את מקום עבודתן בשל הריונן, גם במצבים מורכבים של העסקה באמצעות חברות כוח אדם או חוזים זמניים. במאמר זה נסקור את ההגנות המרכזיות להן זכאיות נשים בהריון ואת הכללים החלים על מעסיקים במקרה של פיטורים. רקע כללי – חוק עבודת נשים חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, נחקק במטרה להגדיר מהן זכויותיהן של נשים