עבור רבים, עזיבת מקום עבודה קשה נתפסת כנקודת סיום – סוף לתקופה לא נעימה, התחלה חדשה. אך עבור עובדים שחוו התעמרות שיטתית, פרידה ממקום העבודה אינה בהכרח סוף כי אם תחילתה של התמודדות אחרת, שקטה, מורכבת ולעיתים מכאיבה יותר: ההתמודדות עם השלכות נפשיות מתמשכות, ואף עם פוסט טראומה של ממש. פוסט טראומה ממקום העבודה היא תופעה שקשה להגדיר ולמדוד, אך קלה מאוד לחוות. היא מתפתחת
מים שקטים חודרים עמוק, אולם לא תמיד במובן החיובי, פעולות שקטות והתנהגות חרישית עלולות להיות הרסניות בשל כוח חדירתן והתמדתן. בעולם העבודה עובדה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בצורת התעמרות סמויה – דפוסי התנהגות שקטים, מתמשכים ולעיתים בלתי נראים לעין, הפוגעים בעובד לא פחות מהתעמרות גלויה. בעוד התעמרות "קלאסית" מתאפיינת בצעקות, השפלות פומביות או איומים, ההתעמרות הסמויה נבנית בהדרגה באמצעות מחיקות משיתוף, הדרה חברתית, ניהול
מהי התעמרות בעבודה? התעמרות בעבודה היא התנהגות פוגענית, משפילה או מטרידה כלפי עובד, החוזרת על עצמה לאורך זמן ויוצרת סביבת עבודה עוינת. דוגמאות לכך כוללות השפלות, בידוד חברתי, הקטנת סמכויות, משימות משפילות או ביקורת בלתי פוסקת. האם יש חוק האוסר על התעמרות בעבודה בישראל? נכון להיום, אין חוק ספציפי האוסר על התעמרות בעבודה. עם זאת, בתי הדין לעבודה מכירים בעוולה זו ופוסקים פיצויים לעובדים שנפגעו,
"עובדים עוזבים מנהלים, לא ארגונים" – משפט זה משקף את חשיבותם של מנהלים ביצירת סביבת עבודה מכבדת. התעמרות בעבודה, הפוגעת ברווחת העובדים ובתפקוד הארגוני, מתחילה פעמים רבות, מתעצמת ומסתיימת בשל ניהול לקוי. המנהלים, המשמשים כמודל לחיקוי וכמנהיגים בארגון, משפיעים באופן ישיר על התרבות הארגונית ועל מניעת מקרים של התעמרות. התנהגותם עשויה להוות בסיס לבניית סביבה תומכת או, לחלופין, לחיזוק דפוסים פוגעניים. מאמר זה יעמוד על
התעמרות בעבודה היא תופעה חמורה הגורמת לפגיעה משמעותית בזכויות עובדים. מדובר בהתנהגות חוזרת ונשנית מצד מעסיקים, מנהלים או עמיתים, היוצרת סביבת עבודה עוינת ובלתי נסבלת. ביטויי ההתעמרות יכולים לכלול השפלות, בידוד, הקטנה של עובד בפני אחרים, הטלת משימות בלתי סבירות, ביקורת מוגזמת וכד'. התעמרות בעבודה אינה רק סוגייה אישית של פגיעה בזכויות העובד, אלא מביאה איתה פגיעה, ברווחתו הנפשית, ולעיתים אף בבריאותו הפיזית, וגורמת לנזקים
עבור רבים, עזיבת מקום עבודה קשה נתפסת כנקודת סיום – סוף לתקופה לא נעימה, התחלה חדשה. אך עבור עובדים שחוו התעמרות שיטתית, פרידה ממקום העבודה אינה בהכרח סוף כי אם תחילתה של התמודדות אחרת, שקטה, מורכבת ולעיתים מכאיבה יותר: ההתמודדות עם השלכות נפשיות מתמשכות, ואף עם פוסט טראומה של ממש. פוסט טראומה ממקום העבודה היא תופעה שקשה להגדיר ולמדוד, אך קלה מאוד לחוות. היא מתפתחת לאט, טיפה אחר טיפה, כמו
מים שקטים חודרים עמוק, אולם לא תמיד במובן החיובי, פעולות שקטות והתנהגות חרישית עלולות להיות הרסניות בשל כוח חדירתן והתמדתן. בעולם העבודה עובדה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בצורת התעמרות סמויה – דפוסי התנהגות שקטים, מתמשכים ולעיתים בלתי נראים לעין, הפוגעים בעובד לא פחות מהתעמרות גלויה. בעוד התעמרות "קלאסית" מתאפיינת בצעקות, השפלות פומביות או איומים, ההתעמרות הסמויה נבנית בהדרגה באמצעות מחיקות משיתוף, הדרה חברתית, ניהול יתר קיצוני של כל פרט
מהי התעמרות בעבודה? התעמרות בעבודה היא התנהגות פוגענית, משפילה או מטרידה כלפי עובד, החוזרת על עצמה לאורך זמן ויוצרת סביבת עבודה עוינת. דוגמאות לכך כוללות השפלות, בידוד חברתי, הקטנת סמכויות, משימות משפילות או ביקורת בלתי פוסקת. האם יש חוק האוסר על התעמרות בעבודה בישראל? נכון להיום, אין חוק ספציפי האוסר על התעמרות בעבודה. עם זאת, בתי הדין לעבודה מכירים בעוולה זו ופוסקים פיצויים לעובדים שנפגעו, בהתבסס על חובות תום הלב
"עובדים עוזבים מנהלים, לא ארגונים" – משפט זה משקף את חשיבותם של מנהלים ביצירת סביבת עבודה מכבדת. התעמרות בעבודה, הפוגעת ברווחת העובדים ובתפקוד הארגוני, מתחילה פעמים רבות, מתעצמת ומסתיימת בשל ניהול לקוי. המנהלים, המשמשים כמודל לחיקוי וכמנהיגים בארגון, משפיעים באופן ישיר על התרבות הארגונית ועל מניעת מקרים של התעמרות. התנהגותם עשויה להוות בסיס לבניית סביבה תומכת או, לחלופין, לחיזוק דפוסים פוגעניים. מאמר זה יעמוד על תפקידם המכריע של המנהלים בניהול
התעמרות בעבודה היא תופעה חמורה הגורמת לפגיעה משמעותית בזכויות עובדים. מדובר בהתנהגות חוזרת ונשנית מצד מעסיקים, מנהלים או עמיתים, היוצרת סביבת עבודה עוינת ובלתי נסבלת. ביטויי ההתעמרות יכולים לכלול השפלות, בידוד, הקטנה של עובד בפני אחרים, הטלת משימות בלתי סבירות, ביקורת מוגזמת וכד'. התעמרות בעבודה אינה רק סוגייה אישית של פגיעה בזכויות העובד, אלא מביאה איתה פגיעה, ברווחתו הנפשית, ולעיתים אף בבריאותו הפיזית, וגורמת לנזקים כלכליים משמעותיים לעובד, למעסיק ולמשק