מידע ומאמרים

חוזים נועדו לשמור על ההסכמות, אך רק אם הם ברורים ומדויקים – חוזה עבודה הוא הרבה יותר מדף נייר עם חתימות – זהו הבסיס לכל מערכת יחסים בין עובד למעסיק. חוזה מנוסח היטב מבטיח יציבות, הוגנות ושקט נפשי לשני הצדדים. מנגד, חוזה עבודה עמום, לא ברור או מטעה עלול להפוך לכלי שמנוצל לרעה, במיוחד במציאות שבה מודלי ההעסקה הופכים גמישים ומורכבים יותר. הטשטוש בין יחסי עובד-מעסיק לעבודה במעמד עצמאי הפך

קריסת חברות, לאורך השנים, נתפשה כתהליך ארוך, מסובך ולעיתים גם לא שקוף דיו, באופן שהותיר עובדים ונושים אחרים עם תחושת חוסר אונים מול המערכת המשפטית. עם זאת, ניתן להניח כי בעידן שבו טכנולוגיה ובינה מלאכותית הופכות לחלק משמעותי יותר ויותר מהעולם העסקי והמשפטי, קיים פוטנציאל משמעותי לשינוי מהותי בתהליכי פירוק חברות. כלים מבוססי AI עשויים להכניס יעילות, שקיפות ותיאום טוב יותר בין כלל הגורמים המעורבים, ובכך להקל על העובדים והנושים

"חשד הוא כמו עשן – לפעמים יש אש מאחוריו, ולפעמים זו רק אשליה." האשמות בגניבה במקום העבודה הן נושא רגיש ומורכב, בעל השפעה על המעסיק, העובד החשוד וסביבת העבודה כולה. במקרים מסוימים, מדובר בגניבה אמיתית שדורשת טיפול משפטי מחמיר, אך במקרים אחרים, האשמות עשויות להתבסס על אי-הבנה, טעויות חשבונאיות או מידע חלקי. דיני העבודה והמשפט הפלילי מבטיחים שהעובד החשוד בגניבה לא יאבד את זכויותיו ושההליך יתנהל בצורה הוגנת. הכרת הזכויות

חופש הביטוי הוא אחד מעקרונות היסוד של חברה דמוקרטית, אולם במקום העבודה הוא מתנגש לעיתים עם זכויות אחרות, ובראשן הזכות לשם טוב. עובדים ומעסיקים מתקשרים זה עם זה על בסיס יומיומי, ולעיתים שיח ביקורתי עלול לחצות את הקו הדק שבין הבעת דעה לגיטימית לבין לשון הרע. השאלה המרכזית היא: מתי ביקורת על עמית או מעסיק הופכת להוצאת דיבה העלולה לגרור תביעות משפטיות? חופש הביטוי במקום העבודה – זכות עם גבולות

חובת תשלום דמי טיפול ארגוני היא אחת הדרישות המשפטיות שמעסיקים רבים אינם מודעים להן כלל – עד הרגע בו הם מקבלים דרישת תשלום מפתיעה. אם אתם הבעלים של עסק קטן או בינוני, ייתכן ששאלתם את עצמכם: מדוע קיימת חובת תשלום דמי טיפול ארגוני עבור ארגון שלא בחרתי להצטרף אליו? במאמר זה נסקור את ההיבטים המרכזיים של תחום דמי טיפול ארגוני, נבחן האם העסק שלכם מחויב בתשלום, ונספק צעדים מעשיים להתמודד

סכסוך קיבוצי, המוגדר בחוק כסכסוך בין מעסיק לבין איגוד עובדים, הוא מצב שבו אינטרסים מנוגדים בין עובדים למעסיקים מתנגשים על רקע תנאי עבודה, שכר, או יחסים ארגוניים. בעוד שהיבטים משפטיים וכלכליים של סכסוכים קיבוציים זוכים לדיון נרחב, המימד הפסיכולוגי שלהם נותר לעיתים קרובות מחוץ לשיח. במאמר זה נתמקד בהשפעות הפסיכולוגיות של סכסוך קיבוצי על עובדים, בעלים ומנהלים ובדרכים להתמודד איתן. ההשפעות הפסיכולוגיות על עובדים סכסוך עבודה קיבוצי, בו מתקיים קונפליקט

עובד או עצמאי – היכן עובר הגבול? בשוק העבודה של ימינו, שבו גבולות ההעסקה הופכים גמישים ומורכבים יותר, ההבחנה בין עובד שכיר לעצמאי הופכת לאתגר משמעותי. עובדים רבים מוגדרים "קבלנים עצמאיים" או "פרילנסרים," אך בפועל עונים על הקריטריונים של עובדים שכירים. מצב זה יכול להוביל לאובדן זכויות סוציאליות מהותיות כגון פנסיה, דמי מחלה ופיצויי פיטורים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור העצמאים בישראל עומד על כ-12% מכוח העבודה, כאשר

עם עלייתן של הרשתות החברתיות, הגבולות בין החיים האישיים והמקצועיים הפכו מטושטשים יותר מאי פעם. מקום העבודה, שבעבר התאפיין בחלוקה ברורה בין זמן עבודה לחיים הפרטיים, הפך לזירה שבה אמירות פוגעניות עלולות להתפשט במהירות ולגרום נזק בלתי הפיך. בעידן הדיגיטלי, גם פוסט קצר או תגובה באפליקציה יכולים להיחשב ללשון הרע וליצור השלכות משפטיות כבדות. פרסום ברשתות החברתיות בעידן בו לכל אחד יש פלטפורמה להשמיע את קולו, אמירות פוגעניות עשויות להפוך

חוק עבודת נשים, שנחקק במטרה להגן על זכויותיהן של נשים בעבודה, נתפס לרוב ככלי שמשרת בעיקר את העובדות. אך מבט מעמיק חושף כי החוק טומן בחובו יתרונות משמעותיים גם עבור מעסיקים. מעבר לעמידה בדרישות החוק והימנעות מתביעות, יישום נכון של החוק יכול לשפר את תרבות העבודה, להגביר את נאמנות העובדים, ולתרום לשיפור תדמית החברה. במאמר זה נעמיק בתועלת הכפולה שמציע החוק, נפרט את החובות המשפטיות של המעסיקים כלפי נשים, ונציג

הסבר ותשובות על 4 שאלות אשר עולות אצל המעסיקים והעובדים לקראת חג. מה המשמעות של ערב חג מבחינת ימי עבודה? האם אפשר להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד? מה התשלום בגין יום החג עבור מי שלא עובדים באותו יום? מה התשלום בגין עבודה בחג? מתוך ערוץ היוטיוב של המשרד, עו״ד אסף מסדה.

"עסקים הם לא משחק שבו רק המהירים מנצחים, אלא גם אלו שמבינים את החוקים" – פתגם זה מדגיש את החשיבות של ידע משפטי בניהול סטארטאפים, במיוחד בעולם שבו ההצלחה תלויה גם ביכולת להגן על העסק מפני סיכונים משפטיים. סטארטאפים, מטבעם, פועלים בסביבה דינמית ותחרותית, והמציאות הלא פשוטה היא שבין 50% ל-70% מהסטארטאפים שנתמכו על ידי קרנות הון סיכון נסגרו. על פי נתונים של חברת Carta, למעלה ממחצית מהסטארטאפים שהוקמו בין

העסקת בני נוער בישראל מוסדר ע״י חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 אשר מכתיב למעסיקים בארץ מהם חובתם כאשר הם מעסיקים בני נוער: גילאים, עבודות אשר אסורות על בני נוער, דרישות רפואיות, הדרכה, שעות עבודה ושעות מנוחה, זכאות לחופשות, זכאות להפסקות, עבודת בלילה וכד׳.