דיגיטציה מתמדת של חיינו בכלל ומקומות העבודה בפרט, עבודה מרחוק, תקשורת מתמדת באמצעות מכשירים ניידים, גלובלזציה – כל אלה ועוד הביאו למצב בו שמירה על פרטיות הופכת לאתגר משמעותי. לצד היתרונות של כלים טכנולוגיים לניהול ופיקוח, השימוש בה פותח פרצה שעלולה לגרום להפרת זכויות פרטיות בסיסיות.
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגדיר את הזכות לפרטיות כזכות חוקתית בעלת מעמד מרכזי, וחוק הגנת הפרטיות מחייב מעסיקים להימנע מפגיעה בפרטיות העובד ללא הסכמתו המפורשת.
דוגמאות להפרת פרטיות במקום העבודה
בשוק העבודה המודרני, נפוצו בשנים האחרונות שלל אמצעים העלולים לפגוע בפרטיות העובד:
- תכתובות ודואר אלקטרוני פרטיים
לעתים, מעסיקים נוהגים לעקוב אחר פעילות עובדים בדואר האלקטרוני הארגוני ובמערכות מחשוב מסיבות של אבטחת מידע. מעקב כזה מחייב שקיפות והסכמה מדעת מצד העובד. מעקב אחר תכתובות אישיות גם אם התקיימו במייל המקצועי, עשוי להיחשב כפגיעה חמורה אם אינו תואם את דרישות החוק – מתן הסכמה מודעת, מפורשת ומרצון חופשי של העובד. מאידך החוק מתיר במקרים מסוימים מעקב כזה – לדוגמא מקרים בהם יש חשד מבוסס כי עובד פעול בניגוד לאינטרסים של החברה, כך, בית הדין לעבודה התיר למעסיק, לנטר את הודעות הדואר האלקטרוני של עובד, תוך שימוש במילות חיפוש מוגדרות מראש, בניסיון לאתר ראיות לחשד זה. - מצלמות אבטחה ומעקב
הצבת מצלמות במקומות עבודה נועדה לרוב לצרכי ביטחון ואבטחה, אך כאשר מדובר במצלמות נסתרות, צילום ללא ידיעת העובדים, או שימוש במצלמות במקומות כמו שירותים ומלתחות, או בכדי לעקוב אחר משך ההפסקות, בתי הדין רואים בשימוש בהן, פגיעה בפרטיות. לדוגמה, עובד שהתגלה כי צולם ללא ידיעתו במשך שנים, זכה בפיצויי פיטורים בעקבות התפטרותו (ס"ע 30929-10-12 רו"ח אסכנדר סלמאן נגד רו"ח איהב). - טכנולוגיות GPS ואפליקציות ניידות
ברכבי חברה, מחשבים ניידים, ציוד אלקטרוני נייד, ובמכשירי טלפון המשמשים לצרכי עבודה, מותקנים לא פעם שירותי מעקב מסיבות מקצועיות. בהקשר זה, החוק מתיר למעסיקים לפקח על מיקום העובד בשעות העבודה ולמטרות מוגדרות, אך איסוף מידע מחוץ לשעות העבודה, או ניטור בני משפחתו של העובד נחשב לפגיעה בפרטיות. - מכשירי טלפון חכמים אישיים
חדירה לטלפון הנייד של העובד, ללא הסכמה ברורה, הניתנת באופן מודע ומרצון חופשי, מהווה הפרה בוטה של זכויותיו. - מעקב אחר גלישה ברשתות חברתיות
מעסיקים אינם רשאים לנטר פעילות פרטית של עובדים ברשתות חברתיות או אתרי אינטרנט, אלא במקרים חריגים ובאישור בית הדין.
האיזון בין זכויות המעסיק והעובד
בתי הדין לעבודה משתמשים במבחן מידתיות בעל שלושה מרכיבים כדי לקבוע את גבולות הפיקוח על עובדים:
- קשר רציונלי: המעסיק נדרש להוכיח כי הפיקוח נועד למטרה לגיטימית, כמו מניעת גניבות, או הגנה מפני העברת מידע סודי ליריבים מסחריים.
- האמצעי בעל הפגיעה הפחותה ביותר: על המעסיק לבחור באמצעי בעל הפגיעה המינימלית בפרטיות העובד, לדוגמה, חסימת אתרים במקום ניטור גלישה.
- נזק מול תועלת: יש לבדוק האם התועלת שבפיקוח, גוברת על הנזק שנגרם לעובד.
זכויות העובד והגנה משפטית
עובד שמרגיש כי פרטיותו נפגעה, יכול לפנות לייעוץ משפטי ולבחון אפשרות לתביעה. אם העובד התפטר עקב פגיעה בפרטיותו, ייתכן שהוא זכאי לפיצויי פיטורים. במקרה של פיטורים שנעשו תוך פגיעה בפרטיות, העובד עשוי לתבוע פיצויים נוספים בגין הפרת החוק.
פרטיות בעבודה בעידן הטכנולוגי – כללים ואיזונים
שמירה על פרטיות העובד מהווה חלק בלתי נפרד מהזכות לכבוד האדם וחירותו, והיא מחייבת את המעסיקים להפעיל אמצעי פיקוח בצורה שקולה ומידתית. מעבר לכך, הפעלת כלים טכנולוגיים לצורך מעקב, חייבת להתבצע בשקיפות מלאה, תוך הסכמה מודעת של העובדים, ובכפוף לאיזון בין האינטרסים העסקיים של המעסיק לבין הזכויות האישיות של העובד.
אנו כאן במשרד עו"ד אסף מסדה לכל בקשה או שאלה.
