עם עלייתן של הרשתות החברתיות, הגבולות בין החיים האישיים והמקצועיים הפכו מטושטשים יותר מאי פעם. מקום העבודה, שבעבר התאפיין בחלוקה ברורה בין זמן עבודה לחיים הפרטיים, הפך לזירה שבה אמירות פוגעניות עלולות להתפשט במהירות ולגרום נזק בלתי הפיך. בעידן הדיגיטלי, גם פוסט קצר או תגובה באפליקציה יכולים להיחשב ללשון הרע וליצור השלכות משפטיות כבדות.
פרסום ברשתות החברתיות
בעידן בו לכל אחד יש פלטפורמה להשמיע את קולו, אמירות פוגעניות עשויות להפוך לפומביות בתוך שניות. עובדים המפרסמים ביקורת כלפי עמיתיהם, מנהליהם או מעסיקיהם בפייסבוק, בטוויטר או בקבוצות וואטסאפ עלולים להיחשף לתביעות לשון הרע. גם פוסטים הנכתבים בסביבת חברים בלבד יכולים להגיע למעגלים רחבים יותר בשל שיתופים או צילומי מסך. בנוסף, מעסיקים המפרסמים תכנים פוגעניים על עובדיהם, בין אם במדיות ציבוריות או בתוך הארגון, עלולים להיחשב כפוגעים בזכויות העובדים ולחשוף עצמם לתביעות.
חוק איסור לשון הרע בעידן הטכנולוגי
לפי חוק איסור לשון הרע, פרסום פוגעני שנעשה בפומבי ושמטרתו לפגוע בכבודו של אדם, להשפילו או לבזותו יכול להיחשב לעבירה, גם אם מדובר בפוסט פרטי לכאורה. לדוגמה, עובד המפרסם ביקורת על מדיניות המעסיק באינסטגרם עלול להיחשב כפוגע במוניטין של הארגון, בייחוד אם הדברים גורמים ללקוחות לאבד אמון או לעובדים להרגיש שלא בנוח במקום העבודה. באותה מידה, מנהל המכפיש עובד בהודעות פנימיות או בפרסומים חיצוניים כגון ברשת החברתית לינקדאיןן, עלול להפר את החוק ולהיחשף לתביעה.
מהי האחריות המשפטית של מעסיקים ועובדים
הרשתות החברתיות יוצרות מצבים מורכבים, שבהם קשה להפריד בין חופש הביטוי לבין לשון הרע. חשוב להבין שמעסיקים עשויים לשאת באחריות שילוחית על עובדיהם במקרים שבהם הפגיעה נעשתה במסגרת תפקידם. עם זאת, כאשר עובדים מפרסמים תוכן פוגעני מחוץ לשעות העבודה, ייתכן כי האחריות תהיה עליהם בלבד. מצד שני, מעסיקים המפיצים תכנים פוגעניים על עובדים חייבים לפעול בזהירות, שכן החוק מגן גם על שמם הטוב של העובדים.
מצב הפסיקה בשראל
בשנים האחרונות השיח האלים ברשתות החברתיות ממשיך להחמיר, ופסקי דין מהשנה האחרונה מדגימים את ההשלכות המשפטיות הכבדות של פרסומים פוגעניים. כך, בתי המשפט פוסקים פיצויים גבוהים במקרים של לשון הרע, כאשר פרסומים שקריים, האשמות כוזבות והשפלות פומביות מהווים עילה לתביעות. המקרים כוללים האשמות פוגעניות בין אנשי ציבור, עובדים, ומנהלים, לצד פרסומים פוגעניים כלפי בעלי מקצועות ועסקים. בתי המשפט מדגישים את חשיבות ההרתעה מפני שיח פוגעני והגנה על זכויות הנפגעים. מנגד, ישנו איזון בין חופש הביטוי לביקורת לגיטימית. הפרסומים המובילים לתביעות כוללים האשמות פליליות, השפלות אישיות והפצת מידע שקרי, הגורמים לפגיעה משמעותית במוניטין ובכבוד האדם.
כיצד ניתן להימנע ממקרים של לשון הרע במקום העבודה
להלן כמה דרכים בהם מעסיקים יכולים להפחית את הסיכוי למקרים של לשון הרע במקום העבודה:
- כתיבת קוד אתי ארגוני: על מעסיקים להבהיר לעובדיהם את גבולות חופש הביטוי, בייחוד בכל הקשור לתוכן ברשתות החברתיות.
- העלאת מודעות: קיום סדנאות תקופתיות העוסקות בהתנהלות תקינה ברשתות או הרצאות דיני עבודה.
- תגובה מהירה: במידה ומתגלה פרסום פוגעני, יש לטפל במצב במהירות תוך שמירה על חוקי העבודה והמשפט.
- שימוש בתוכנות ניטור: בארגונים מסוימים, ניתן להשתמש בכלים לניטור פרסומים ציבוריים בנוגע לארגון.
התנהלות חכמה ברשת: שמירה על מוניטין וכבוד בעידן הדיגיטלי
בעידן בו אמירות ברשתות החברתיות עשויות להגיע לעיניהם של מאות אלפי אנשים תוך רגעים בודדים, חשוב לשמור על מודעות ואחריות בתקשורת המקוונת. גם עובדים וגם מעסיקים צריכים לנהוג בזהירות כדי להימנע מפגיעה בשמם של אחרים. אם נפגעתם מפרסום פוגעני ברשת או שאתם חוששים שהנכם חשופים לתביעה, פנו לייעוץ משפטי בהקדם וזכרו – תמיד לפעול בחכמה, ולשמור על כבוד הזולת במרחב הדיגיטלי.
