מה קורה כאשר לחיצה פזיזה על כפתור, או פרומט לא זהיר מוחקים שם טוב של עובד או ארגון ברגע?
העולם הארגוני של היום נשען יותר ויותר על מערכות טכנולוגיות, ובמרכזן כלים מבוססי בינה מלאכותית ומערכות תקשורת פנים ארגונית. מערכות ניהול עובדים/ כלי צ’אט אוטומטיים וצינורות תקשורת כמו Slack, Teams ו-WhatsApp מנהלים עבורנו את השגרה היומית בלחיצת כפתור. מצד שני, אותה נוחות מביאה עימה סיכונים חדשים – הודעה אוטומטית שמסווגת עובד כ"בעייתי", התראה שמופצת לכלל המנהלים על ירידה לכאורה בביצועים, או תגובה חפוזה בצ’אט הארגוני, כולם עלולים לגרור פגיעה ממשית במוניטין ואף אל תביעה משפטית בגין לשון הרע.
אחד האתגרים המרכזיים נעוץ במהירות ובקנה המידה הנרחב. הודעות נשלחות אוטומטית ומופצות ברגעים ספורים למעגלים רחבים, לעיתים בלי שמישהו בודק את הניסוח או את הדיוק העובדתי. בניגוד לשיחה אישית בחדר סגור, הודעה בצ'אט, וודאי כזו הנשלחת ע"י מערכת בינה מלאכותית נותרת מתועדת ונגישה, גם לאחר זמן רב.
במצב כזה, עובדים ומעסיקים חייבים להבין כי הטכנולוגיה עלולה להפוך לזרז של סכסוכים משפטיים. במאמר זה נבחן את הסוגיה ונציע דרכים להימנע ממלכדות אפשריות של לשון הרע במקום העבודה.
כיצד הטכנולוגיה מגבירה את הסיכון לתביעות לשון הרע?
אחד המאפיינים הבולטים של תקשורת בעידן הנוכחי הוא הקצב המהיר שבו היא מתבצעת. הודעות נשלחות להמוני אנשים, בלחיצת כפתור, לעיתים ללא כל שיקול דעת מעמיק, ומשפט שנכתב ברגע של כעס או תסכול עלול להישאר מתועד לנצח ולהגיע למעגלים רחבים בהרבה מאלה שהתכוון אליהם הכותב. מיידיות זו משאירה מעט מאוד מקום לתיקון טעויות ומגדילה משמעותית את הסיכון לפרסום פוגעני.
מעבר לכך, השימוש הגובר בבינה מלאכותית בארגונים מייצר שכבה נוספת של סיכון. מערכות אוטומטיות, צ’אטבוטים, כלי ניהול עובדים ופתרונות HR מבוססי אלגוריתמים של בינה מלאכותית, מפיקים הודעות, התראות ודו"חות על בסיס נתונים יבשים בלבד, מבלי להבין תמיד את ההקשר האנושי. כך, מערכת יכולה לשלוח הודעה עם תוכן שלילי לעובד, ולשלוח אותה במקביל למנהליו הישירים. הודעה כזו, שמתויקת גם במערכת הארגונית, עלולה להתפרש כלשון הרע ולפגוע פגיעה ממשית בשמו הטוב של העובד. במילים אחרות, המהירות, הקנה מידה והאוטומציה הופכים את התקשורת הטכנולוגית לכר פורה לסיכונים משפטיים.
בהקשר זה חשוב לזכור כי לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, כל פרסום העלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע במשרתו עלול להיחשב לעבירה, גם אם נעשה במסגרת פנים-ארגונית בלבד, וגם אם מקורו במערכת אוטומטית.
דוגמאות למצב בו הטכנולוגיה עלולה להפוך למלכודת משפטית
קבוצת וואטסאפ ארגונית שהופכת לזירה חמה: עובד שמעלה ביקורת חריפה על קולגה בקבוצה גדולה עלול למצוא את עצמו בבעיה משפטית. גם אם הכוונה הייתה "לשחרר קיטור", עצם העובדה שהמסר הופץ בפני רבים הופכת אותו לבעייתי.
מייל שנשלח לכל הארגון בטעות: עובד או מנהל שמעתיק רשימת תפוצה רחבה ומאשים עובד אחר ברשלנות, גם אם בטעות, עלול להיחשף לתביעה. הדוא"ל הוא מסמך כתוב ומאוחסן שניתן להוכיח את הפצתו.
אלגוריתם שגוי של מערכת HR: מערכות AI עלולות לדרג עובדים באופן שגוי ולחבר הודעות שנראות פוגעניות לעין אנושית. אם מידע זה נחשף לגורמים נוספים בארגון, הוא עלול לפגוע במעמדו של העובד.
האם הודעה פוגענית הנשלחת על ידי מערכת AI מהווה עבירה על חוק איסור לשון הרע? – ניתוח משפטי
התסריט
בארגון גדול פועלת מערכת AI לניהול עובדים. המערכת מנתחת ביצועים ומדי חודש שולחת דו"ח אוטומטי למנהלים ולעובדים. בעקבות באג במערכת, היא שולחת מייל אוטומטי לכ-300 מנהלים ועובדים ובו נכתב:
"עובד X נמצא ברמת סיכון גבוהה עקב חוסר אמינות, אי-עמידה ביעדים וחשד להפרת נהלי החברה."
העובד כלל לא הפר נהלים, אך המייל הופץ לרבים ונשמר במערכת הארגונית.
ניתוח משפטי על בסיס החוק
- האם מדובר ב"פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע?
לפי סעיף 2 לחוק, פרסום כולל כל הפצה בכתב או בכל אמצעי אחר שנעשית בפני אדם שאינו הנפגע עצמו. המייל נשלח למאות עובדים ומנהלים, זהו "פרסום" לכל דבר, גם אם מדובר בערוץ פנים-ארגוני בלבד. - האם המייל עומד בהגדרת לשון הרע (סעיף 1 לחוק)?
ההודעה כוללת ביטויים פוגעניים ("חוסר אמינות", "חשד להפרת נהלים") שיש בהם כדי להשפיל את העובד ולפגוע במשרתו. על פי סעיף 1(3) לחוק, פגיעה במשרתו או במקצועו של אדם היא לשון הרע. - האם הכוונה חשובה?
החוק אינו דורש הוכחת כוונה. גם אם מדובר בתקלה טכנית של מערכת AI, האחריות נופלת על הארגון שתחזק את המערכת והפיץ את הפרסום. הפסיקה קבעה כי גם פרסום שנעשה בטעות (כמו שליחת מייל שגוי או הפצת הודעה פנים-ארגונית) עשוי להוות לשון הרע. - אחריות הארגון
- על פי הפסיקה, הודעות פנים-ארגוניות פוגעניות נחשבות "פרסום" ומזכות את הנפגע בפיצוי.
- הארגון עלול להיחשב כמי ש"פרסם" את ההודעה, גם אם המערכת פעלה באופן אוטונומי, משום שהוא מפעיל את המערכת ומפיק את ההודעות.
- ייתכן גם שמנהל מערכות המידע או צוות ה-HR יישאו באחריות שילוחית אם לא הוטמעו מנגנוני בקרה מתאימים.
- פיצויים אפשריים
לפי סעיף 7א לחוק, ניתן לפסוק עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, או עד 100,000 ₪ אם יוכח שהפרסום נעשה בזדון. אם יוכח שהמייל גרם נזק ממשי (למשל פגיעה בקידום או פיטורים), הפיצויים עשויים להיות גבוהים בהרבה.
טיפים מעשיים
- בדקו פעמיים לפני שליחה: גם הודעה קצרה בצ'אט פנים-ארגוני עלולה להיחשב כפרסום פוגעני. קראו שוב את הטקסט וודאו שהוא מנוסח באופן ענייני ומכבד.
- הימנעו משפה פוגענית או רמיזות: אל תכללו ביטויים כמו "חסר אחריות" או "לא אמין" ללא בסיס מוצק. השתמשו בעובדות בלבד, לא בהשערות או בפרשנויות.
- נהלים כתובים ברורים: על המעסיק לקבוע כללים ברורים לשימוש בפלטפורמות דיגיטליות כגון – Slack, Teams, מיילים וקבוצות וואטסאפ, ולוודא שהעובדים מכירים אותם.
- הדרכות שוטפות: סדנאות תקופתיות לעובדים ומנהלים בנושא שימוש אחראי בטכנולוגיה ובינה מלאכותית יפחיתו סיכונים.
- בקרה על מערכות AI: יש לבדוק את האלגוריתמים של מערכות אוטומטיות באופן קבוע כדי למנוע שליחת הודעות שגויות או פוגעניות.
- אישור אנושי לפני הפצה: הודעות אוטומטיות בעלות פוטנציאל פגיעה (כגון הערכות ביצועים שליליות) חייבות לעבור סינון של מנהל או איש משאבי אנוש לפני שליחה.
- מנגנון תיקון מהיר: קבעו נוהל ברור למחיקת הודעות פוגעניות ותיקון מיידי של טעויות.
- תיעוד ושקיפות: כל פעולה צריכה להיות מתועדת, כדי שניתן יהיה לבדוק בדיעבד אם נשלח פרסום שגוי ולתקן את הנזק במהירות.
- הגבלת תפוצה: הקפידו כי הודעות, אוטומטיות או ידניות, יגיעו רק למי שחייב לדעת, כדי לצמצם את פוטנציאל הפגיעה במוניטין.
ביצוע עקבי של צעדים אלו יפחית משמעותית את הסיכון להגשת תביעות לשון הרע הנובעות מהודעות דיגיטליות וממערכות AI.
להנות מהטכנולוגיה מבלי שתהפוך לסיכון משפטי
העולם הדיגיטלי פתח אפשרויות תקשורת אדירות, אך גם יצר סיכונים חדשים. לשון הרע אינה חייבת להופיע בעיתון כדי להיחשב לעבירה, די בהודעת צ’אט אחת שתופץ מעבר למי שהתכוונתם כדי לגרור הליכים משפטיים מורכבים. מעסיקים ועובדים כאחד נדרשים לגלות אחריות, לנסח מסרים בזהירות ולבנות תרבות ארגונית שמבינה את הסכנות שבשימוש בלתי מבוקר בטכנולוגיה.
אם נפגעתם מפרסום פוגעני באמצעי תקשורת דיגיטליים, או שאתם חוששים כי הודעה שנשלחה עלולה לחשוף אתכם לתביעה, פנו אל ייעוץ משפטי אצל עורך דין לשון הרע בהקדם. הבנה מוקדמת של הזכויות והחובות שלכם היא הצעד הראשון לצמצום נזקים ולשמירה על שם טוב בסביבה הטכנולוגית המאתגרת של ימינו.
