אחוז ניכר מהעסקים הפועלים בישראל הם עסקים משפחתיים, חלקם קטנים ומקומיים, אחרים הם חברות גדולות ומבוססות שהוקמו על ידי דור המייסדים וממשיכים להתנהל בידי ילדיהם או נכדיהם. עסק משפחתי נוטה לגלות נאמנות הדדית, רציפות ניהולית והשקעה לטווח ארוך, משום שהמייסדים רואים בו לא רק מקור פרנסה אלא גם מורשת. לכן, אין פלא שחברות משפחתיות שורדות לעיתים יותר מעסקים אחרים.
אולם לצד היתרונות, קיימת חולשה מהותית שמייחדת עסקים משפחתיים – טשטוש הגבולות בין התא המשפחתי לבין הישות המשפטית של החברה. בחיי היומיום תופעה זו באה לידי ביטוי בצורות שונות, כגון הורים המשתמשים בחשבון החברה כדי לשלם הוצאות פרטיות, אחים המושכים כספים ללא תיעוד מתוך תחושת שותפות טבעית, בני משפחה נושאים בתפקידי ניהול גם אם הם חסרי ניסיון, והחלטות עסקיות המתקבלות לעיתים מתוך שיקולים אישיים ורגשיים במקום מקצועיים.
לכאורה מדובר בהתנהלות טבעית, אחרי הכול, מי אמור לפקפק בכוונותיהם של בני משפחה? בפועל, אותו טשטוש עלול להוביל לנזק כבד. כאשר הגבולות מיטשטשים, עלולים להיווצר בעיות הגורמות לסכסוכים במהלכם בית המשפט עשוי לקבוע כי החברה שימשה כלי אישי של בעלי המניות ולבצע הרמת מסך, צעד דרמטי שבמסגרתו החובות עוברים מבית העסק אל כיסיהם הפרטיים של בני המשפחה.
מדוע חברות משפחתיות עלולות להיות חשופות ופגיעות יותר להרמת מסך?
במרבית המשפחות, יחסי אמון, עזרה הדדית וכבוד הם מציאות מובנת מאליה. לעיתים קרובות לא נחתמים הסכמים מסודרים בין בני המשפחה לגבי הלוואות, חלוקת רווחים או תנאי העסקה. מעבר לכך, כספי החברה משמשים לעיתים צרכים פרטיים, והחלטות פיננסיות מתקבלות סביב שולחן שבת, או במהלך אירועים משפחתיים ולא בחדר ישיבות באופן מסודר ומתועד. בדיוק בנקודות האלה מתעוררת הבעייתיות, שכן באופן כללי בית המשפט רואה בהיעדר הגבולות והניהול הבלתי פורמלי פגיעה בהפרדה שבין החברה לבעליה, אחד הקריטריונים המרכזיים להרמת מסך.
לדוגמה, מצב שבו אחד האחים מושך כספים מהחברה למימון רכישת דירה פרטית ללא החזר מסודר, כאשר ציוד החברה מועבר לשימוש אישי של בני המשפחה, או כאשר בן משפחה ממנה את אשתו או ילדיו לתפקד בחברה עם משכורת גבוהה מהממוצע, גם אם הכוונות טובות, התוצאה המשפטית עלולה להיות בעייתית.
ניגודי אינטרסים אישיים רגשיים – הסיכון בערבוב משפחה ועסקים
פעמים רבות עסק משפחתי עלול להיפגע גם בגלל שיקולים שאינם עסקיים. כך, החלטות ניהוליות כולל במקרים של טיפול בסוגיות קריטיות ומשברים עם פוטנציאל הרסני, מתקבלות לעיתים מתוך רצון לשמור על שלום בית או מתוך היררכיה משפחתית, ולא משיקולים מקצועיים ואוביקטיביים. בעל שליטה הממנה לתפקיד בכיר בן משפחה חסר ניסיון והכשרה מתאימה, או מתעלם מחובות של קרוב כדי לא לפגוע במשפחה, עלול להוביל את החברה במקרי קיצון למצב של חדלות פירעון. במקרה כזה, בית המשפט יתקשה להתעלם מהעובדה שבעלי המניות פעלו בניגוד לטובת החברה והנושים.
סכסוכי ירושה, והעברת שליטה בין דורית – מוקש משפטי בחברות בבעלות משפחתית
פעמים רבות, לאחר שמייסד החברה הולך לעולמו, העסק עובר לידי יורשיו שלעיתים הם חסרי ניסיון, הכשרה, או בעלי ראיית עולם שונה ואינטרס שונים ולעיתים מנוגדים. סכסוכי ירושה עלולים להוביל לשימוש ציני בחברה כגון הברחת נכסים, חלוקת משאבים לא שוויונית, או אף לגרום לניהול עסקי כושל מתוך רצון לפגוע או לנקום בצד השני, כתולדה של מערכת יחסים מעורערת. במצבים כאלו, בתי המשפט נוטים להתערב ביתר קלות ולהרים מסך כדי להגן על נושים ועובדים שנפגעו.
באילו מקרים ונסיבות סביר כי בית המשפט ירים מסך בחברה משפחתית?
הרמת מסך היא אמצעי חריג, אך לעתים בחברות בבעלות משפחתית, קל יותר להוכיח שהתקיימו התנאים לכך, כגון –
- ערבוב בין כספי החברה לכספים פרטיים.
- ניהול החברה ללא שקיפות וללא תיעוד.
- שימוש במשאבי החברה לצרכים משפחתיים מובהקים.
- החלטות שנעשו בניגוד לטובת החברה או הנושים.
בכל אחד מהמקרים הללו, בית הדין עשוי לקבוע כי החברה שימשה כלי לניצול לרעה ולהטיל את החובות על בעלי המניות עצמם.
כיצד אפשר להימנע מהחשיפה?
הצעד החשוב ביותר הוא הפרדה ברורה ככל האפשר בין החברה לבין המשפחה. חשוב להתחיל בתיעוד – כל הלוואה, השקעה או שימוש במשאבים חייבים להיות מוסדרים באופן רשמי וכתוב, ובעת הצורך אף מנוסח בהסכמים וחוזים משפטיים. מומלץ להחזיק חשבונות בנק נפרדים לחלוטין ולוודא כי המשכורות משולמות בצורה מסודרת.
נוסף לכך, רצוי לקבוע מנגנוני פיקוח פנימיים, למשל דירקטוריון שבו לפחות חבר אחד הוא גורם חיצוני שאינו בן משפחה. נוכחות של גורם ניטרלי יכולה למנוע החלטות המבוססות על רגשות ולוודא עמידה בדרישות החוק.
עיקרון נוסף הוא הגדרת תפקידים ברורה ומוסכמת לכל בן משפחה. כך, יש לקבוע מראש מה תחומי האחריות של כל אחד, כולל הגדרת סמכויות כתובה ומוסכמת. כאשר ברור מי אחראי על כספים, מי על תפעול ומי על פיתוח עסקי, מצטמצמות ההחלטות המבוססות על תחושות או היררכיה משפחתית.
לבסוף מומלץ להקפיד על קיום ביקורת חיצונית תקופתית מעבר לדרישות הרגילות – רואה חשבון או יועץ משפטי חיצוני שיבחן את ההתנהלות הפיננסית והניהולית של החברה על בסיס קבוע. ביקורת בלתי תלויה מאפשרת לזהות ערבוב נכסים או התנהלות בעייתית בשלב מוקדם, ומחזקת את ההפרדה בין החברה למשפחה גם בעיני בית המשפט.
הפרדה ברורה היא ההגנה הטובה ביותר
חברה משפחתית יכולה להיות מקור לגאווה, אך קיומה גם טומן בחובה סיכונים. כדי להגן על בני המשפחה מפני חשיפה אישית, חשוב לנהל את החברה בדיוק כפי שהייתם מנהלים עסק שאינו קשור אליכם, בהפרדה מוחלטת בין כספים פרטיים לכספי החברה, עם הסכמים כתובים, בקרה פנימית ועמידה מדוקדקת בדרישות החוק.
טעות נפוצה היא לחשוב כי בתוך המשפחה אין צורך בפורמליות. בפועל, דווקא פורמליות היא הדרך היחידה לשמר את העסק וגם את היחסים האישיים לאורך זמן. בהקשר זה חשוב לזכור כי הרמת מסך אינה רק מושג משפטי מרוחק, היא עלולה להפוך למציאות כואבת אם לא מקפידים על גבולות ברורים.
