האם למעסיק מותר לדעת הכל על מצבכם הרפואי?

בריאותכם והמידע הכרוך בה היא אחד הנכסים הכי פרטיים ואישיים שברשותכם. אך מה קורה כאשר המעסיק דורש לדעת עליה יותר ממה שנוח לכם לחשוף? לעתים הקו הדק בין פרטיות רפואית במקום העבודה לבין אינטרסים של מקום העבודה מיטשטש. מעסיקים מבקשים תעודות מחלה, דורשים להתחסן, ולעיתים משתמשים בכלים טכנולוגיים, שמבלי לשים לב אוספים מידע רפואי רגיש על העובדים. האם זה חוקי? האם זה אתי? ובעיקר, היכן עובר הגבול?

האם קיימת חובת גילוי?

ככלל, לעובד קיימת זכות יסוד לשמור מידע על מצבו הבריאותי לעצמו. מעסיק אינו רשאי לשאול סתם כך את עובדיו על מחלות כרוניות, טיפולים פסיכולוגיים או מצבים רפואיים רגישים. עם זאת, קיימים מצבים בהם יש אינטרס לגיטימי של המעסיק לקבל מידע רפואי. מקרה מובהק הוא כאשר המחלה עלולה לסכן עובדים אחרים (כמו מחלות מדבקות), או אם המצב הבריאותי משפיע באופן ישיר על היכולת והמסוגלות לבצע את התפקיד.

במקרים כאלה, כדוגמת היעדרות ממושכת מהעבודה, ניתן לדרוש מסמכים רפואיים ממוסד רפואי מוסמך, אך לא מעבר לכך. בשום פנים אסור למעסיק "ללקט" או "לדוג" מידע רפואי נוסף, גם אם הוא חושד שיש לעובד בעיה שלא נחשפה.

חיסונים ובדיקות – זכות או חובה?

הקורונה חידדה שאלה זו – האם מותר לחייב עובד להתחסן או לעבור בדיקות רפואיות תקופתיות? התשובה מורכבת ותלויה בין השאר בנהלים וכללים שמגדירה המדינה. בעיקרון, לא ניתן לכפות חיסון או בדיקה פולשנית בכוח. אומנם בתקופת הקורונה, בתי הדין פסקו כי אפשר, במצבים מסוימים, להתנות כניסה למקום העבודה בהצגת תוצאה שלילית או מסמך חיסון, אך גם אז נדרש איזון ומידתיות.

מעבר לכך חשוב לזכור כי גם אם עובד מסכים לחיסון או בדיקה, על פי דיני הגנת הפרטיות אסור למעסיק לשמור את הנתונים הרפואיים הללו ללא מגבלות. המידע צריך להישמר רק לפרק הזמן הנדרש למטרה הספציפית (למשל, וידוא עמידה בתנאי כניסה), ולא לשימוש עתידי.

מה מחירן האמיתי של הטבות בריאותיות ואפליקציות המנהלות אותן?

חברות רבות מציעות היום אפליקציות כושר, ביטוחי בריאות משודרגים או תכניות Well-Being. על פניו הן מצטיירות ככאלה המיטיבים עם העובד, אך לעיתים הן אוספות מידע רפואי מפורט כגון כמה צעדים עשית, האם יש לך בעיות שינה, ואפילו נתוני דופק. איסוף וריכוז נתונים אלה עלול לבוא עם מספר סכנות –

• המידע הרפואי שנאסף עשוי להיות נגיש למעסיקים או לחברות הביטוח, שעלולים להשתמש בו בעתיד בהחלטות כמו קידום, שיבוץ או חישוב עלויות.
• מידע רפואי שנשמר במערכות הארגון הוא יעד מפתה להאקרים.

בהקשר זה חשוב לזכור, כי כל דליפה של מידע רפואי עלולה לגרום לנזק חמור לעובד וכי דיני הגנת הפרטיות קובעים כי כל מידע רפואי חייב להישמר ברמה הגבוהה ביותר של אבטחת מידע. כך, דליפה או שימוש בלתי מורשה עלולים לגרור תביעות כספיות ופגיעה במוניטין של הארגון.

מה חשוב לזכור בהקשר זה?

1. העובד מחליט מה לחשוף: אסור למעסיק לשאול שאלות רפואיות שלא קשורות ישירות לעבודתו.
2. הסכמה מדעת: כל מסירת מידע רפואי חייבת להתבצע בהסכמה מלאה, ולא כתנאי סמוי לתעסוקה.
3. זכות לעיון ובקשת מחיקה: עובדים רשאים לדעת איזה מידע רפואי נשמר עליהם ואף לבקש למחוק אותו.
4. אפליה רפואית אסורה: אסור למעסיק להפלות עובדים בשל מצבם הבריאותי, גם אם המידע הגיע אליו בדרך לגיטימית.

הבריאות היא שלך ולא של הארגון

חובת המעסיק לשמור על מקום עבודה בטוח ובריא אינה יכולה להצדיק חדירה בלתי מוגבלת לחייו האישיים של העובד. פרטיות רפואית במקום העבודה היא לא מותרות, היא זכות יסוד. אם אתם חשים כי נדרשתם למסור מידע רפואי שלא מרצונכם, או אם אתם חושדים כי המידע הרפואי שלכם משמש נגדכם, כדאי להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה. וזכרו – בעידן בו מידע הוא כוח, הבריאות שלכם היא רכושכם הבלעדי ולא קלף מיקוח משום צורה.