גבולות חופש הביטוי במקום העבודה: מתי  ביקורת כלפי המעסיק הופכת ללשון הרע?

חופש הביטוי הוא אחד מעקרונות היסוד של חברה דמוקרטית, אולם במקום העבודה הוא מתנגש לעיתים עם זכויות אחרות, ובראשן הזכות לשם טוב. עובדים ומעסיקים מתקשרים זה עם זה על בסיס יומיומי, ולעיתים שיח ביקורתי עלול לחצות את הקו הדק שבין הבעת דעה לגיטימית לבין לשון הרע. השאלה המרכזית היא: מתי ביקורת על עמית או מעסיק הופכת להוצאת דיבה העלולה לגרור תביעות משפטיות?

חופש הביטוי במקום העבודה – זכות עם גבולות

על אף שחופש הביטוי הוא זכות יסוד, הוא אינו בלתי מוגבל. העובדים חופשיים להביע את דעתם על המעסיקים, אך עליהם לקחת בחשבון את השלכות דבריהם. ישנה הבחנה ברורה בין ביקורת עניינית המבוססת על עובדות לבין השמצות פוגעניות העלולות להיחשב ללשון הרע. לדוגמה, עובד שמתלונן על שכר נמוך או על שעות עבודה ממושכות במסגרת דיון מקצועי או איגוד עובדים נמצא בתחום המותר של חופש הביטוי. לעומת זאת, עובד שמכנה את מעסיקו "נוכל", "שקרן" או "גנב" בפוסט ציבורי עלול להיחשף לתביעת לשון הרע.

מה ההבדל בין ביקורת לגיטימית ללשון הרע?

לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, כמו גם לפי תקדימים משפטיים בישראל, קיימים מספר קריטריונים המסייעים להבחין בין ביקורת לגיטימית ללשון הרע. כך, בעוד שחופש הביטוי מאפשר לכל אדם להביע את דעתו, יש מקרים שבהם ההתבטאות חוצה את הגבול החוקי והופכת לפגיעה בשמו הטוב של אדם או ארגון.

עובדות מול דעות אישיות

ביקורת המבוססת על דעה סובייקטיבית ומנוסחת באופן שאינו משמיץ לרוב תיחשב כלגיטימית, בעוד שטענות המוצגות כעובדות אך אינן מבוססות על הוכחות עלולות להיחשב ללשון הרע.

דוגמה לאמירה לגיטימית: עובד מפרסם פוסט באינטרנט בו הוא כותב כי לאחר מספר רב של פניות למנהליו שנותרו ללא מענה: "אני מרגיש שההנהלה אינה קשובה לעובדים, ולכן סביבת העבודה אינה נוחה לי." במקרה זה, מדובר בהבעת דעה המבוססת על חוויה אישית, בעקבות נסיונות חוזרים ונשנים לקבל מענה, ולא בהצגת עובדות שקריות.

דוגמה לאמירה שעשויה להיחשב כלשון הרע: עובד מפרסם פוסט שבו הוא כותב: "ההנהלה מרמה את העובדים וגונבת את כספם." אם אין לעובד הוכחות לכך, אמירה זו עלולה להיחשב לשון הרע, משום שהיא מתארת עובדות פוגעניות שאינן מבוססות.

כוונת הדובר

כוונתו של הדובר היא גורם מכריע בקביעה האם אמירה מסוימת מהווה לשון הרע. כאשר מדובר בביקורת לגיטימית שנאמרת מתוך דאגה כנה או ניסיון לשפר מצב מסוים, היא לרוב לא תיחשב כלשון הרע. לעומת זאת, אם ההתבטאות נאמרת בכוונה לפגוע, להעליב או להכפיש – היא עלולה להיחשב כפוגענית.

דוגמה לאמירה לגיטימית: בעקבות שינוי בשיטת מתן הבונוסים, עובד כותב בפורום פנימי של החברה: "לדעתי, שיטת הבונוסים החדשה אינה הוגנת ויש מקום לשפר אותה כי…." כאן מדובר בביקורת בונה, שאינה נועדה לפגוע אלא להעלות בעיה אמיתית.

דוגמה לאמירה שעשויה להיחשב כלשון הרע: עובד כותב בקבוצת וואטסאפ של החברה לאחר שינוי שיטת מתן הבונוסים: "המנהל שלי הוא קמצן מטונף שרק מחפש איך לחסוך כסף על הגב שלנו, צריך להעיף אותו!" כיוון שהאמירה נראית כאילו היא נועדה להשפיל ולהשמיץ ללא ראיות ממשיות, היא עשויה להיחשב ללשון הרע.

אופן הפרסום – פרטי מול פומבי

היכן וכיצד נאמרת הביקורת הוא קריטריון חשוב נוסף. אמירה שנאמרה במסגרת פרטית או כחלק מדיון מקצועי פנימי תיבחן בצורה שונה מאשר פרסום פומבי שעלול להגיע לתפוצה רחבה ולגרום לנזק משמעותי.

דוגמה לאמירה לגיטימית: עובד משוחח עם מנהל משאבי האנוש בארבע עיניים ואומר: "יש לי תחושה שהמנהל הישיר שלי נוהג להעדיף עובדים מסוימים ואני מרגיש מקופח." כאן מדובר בשיח פנימי לגיטימי.

דוגמה לאמירה שעשויה להיחשב כלשון הרע: אותו עובד מפרסם בפייסבוק פוסט פומבי בו הוא כותב: "המנהל שלי מפלה עובדים סתם כי הם באים לו לא טוב, צריך להחרים אותו" במקרה זה, העובד חשף את הביקורת בפומבי וגרם לפגיעה תדמיתית בחברה ובאדם אחר, ולכן ייתכן שמדובר בלשון הרע.

השלכות הפרסום – מידת הנזק

לשון הרע עלולה לגרום לפגיעה תעסוקתית, עסקית או אישית חמורה. ככל שההשפעה השלילית של ההתבטאות גדולה יותר, כך גם הסיכוי כי האמירה תיחשב ללשון הרע.

דוגמה לאמירה לגיטימית: עובד כותב ביקורת אנונימית באתר ביקורות עובדים, בה הוא מציין: "החברה שאני עובד בה מתנהלת בצורה מסודרת ומשלמת שכר ראוי, אבל יש מקום לשיפור בתנאי העבודה מסוג…." במקרה זה, הביקורת עניינית ולא נראה כי היא גורמת לנזק ממשי.

דוגמה לאמירה שעשויה להיחשב כלשון הרע: עובד לשעבר מפרסם פוסט בלינקדאין בו הוא כותב: "אל תעבדו בחברה X – מדובר במקום שמנצל עובדים ומשקר ללקוחות!" אם אין לו הוכחות לטענות ובעקבות הפוסט מספר לקוחות עזבו את העסק, החברה עלולה לתבוע אותו בגין לשון הרע, שכן על פניו נראה כי הפרסום גרם לפגיעה ממשית במוניטין העסקי שלה.

כיצד ניתן להביע ביקורת מבלי להיחשף לתביעת לשון הרע?

הבעת ביקורת היא כלי חשוב בסביבת העבודה ובדיונים ציבוריים, אך כאשר היא חורגת מגבולות הסביר, היא עלולה להפוך לעילה לתביעת לשון הרע. לכן, חשוב לנקוט משנה זהירות ולפעול בהתאם להנחיות הבאות כדי למנוע הסתבכות משפטית:

• להתמקד בעובדות ולא בהשמצות – בעת הבעת ביקורת, יש להימנע מהשתלחות אישית ולתאר את העובדות באופן ברור ואובייקטיבי. לדוגמה, אמירה כמו "הנהלת החברה אינה מעדכנת אותנו בהחלטות חשובות" (במידה ויש אכן מקרים המעדים על כך – ראו מיד), היא ביקורת לגיטימית המבוססת על תיאור מצב עובדתי. לעומת זאת, אמירה כמו "ההנהלה מזלזלת בעובדים ומתעלמת מהם בכוונה" כוללת ייחוס כוונות שליליות, מה שעלול להוות עילה לתביעה.
• לוודא בסיס עובדתי ומוסמך– ביקורת שמבוססת על שמועות, או תחושות עלולה להיות מסוכנת. לפני שמפרסמים טענה חמורה, יש לבדוק את אמיתותה ולהביא סימוכין לכך. פרסום שקרי הפוגע באדם או בעסק עלול לגרור השלכות משפטיות חמורות.
• להימנע מהגזמות והשתלחויות – שימוש בשפה חריפה או במונחים כמו "גנב", "שקרן", "רמאי", כינויי גנאי וקללות, עלול להוביל לתביעה, גם אם מדובר ברגשות אישיים. עדיף לנסח ביקורת באופן מאוזן, כגון: "התנהלות החברה בנוגע לשכר העובדים אינה ברורה ויש מקום לשיפור." ניסוחים כאלו משאירים מקום לדיון ולא מהווים השמצה ישירה.
• לנסח את הדברים בזהירות – שימוש בניסוחים זהירים ומסויגים כמו "לדעתי…" "לתחושתי…", או "אני מרגיש ש…" עשוי להפחית את הסיכון המשפטי, כיוון שהוא מבהיר שמדובר בדעה אישית ולא בקביעת עובדה מוצקה. עם זאת, יש לזכור שגם דעה עלולה להיחשב ללשון הרע אם היא מוצגת באופן הפוגע בזולת.
• להעדיף ערוצים פנימיים – לפני שפונים לרשתות החברתיות או לכלי תקשורת, מומלץ לנסות לפתור את הבעיה בתוך הארגון. פנייה ישירה להנהלה, למחלקת משאבי אנוש או לאיגוד מקצועי עשויה להיות דרך יעילה יותר להשגת שינוי, תוך צמצום החשיפה אל תביעת לשון הרע ופגיעה בשם הטוב.

איזון בין חופש הביטוי לשמירה על שם טוב

ביקורת במקום העבודה היא חיונית לשיפור תהליכים ארגוניים, אך עליה להיות מבוססת, עניינית ומכבדת. חופש הביטוי מעניק לעובדים אפשרות להביע את דעתם, אך כאשר הוא הופך למתקפה אישית, להשמצה חסרת בסיס או לניסיון לפגוע במעמד של אדם אחר – היא חוצה את הקו אל לשון הרע במקום העבודה.

על עובדים ומעסיקים כאחד לפעול בזהירות ולהימנע מפרסומים פוגעניים, תוך שמירה על מסגרת הבעת דעה מקצועית והוגנת. במקרה של ספק, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי להבין את הזכויות והחובות המשפטיות במסגרת חוק לשון הרע.

אנו במשרד עו"ד מסדה, כאן לשירותך בכל שאלה או בקשה (עורך דין דיני עבודה /עורך דין לשון הרע).