איך מזהים התעמרות בעבודה ומה החוק אומר במצב זה?

התעמרות בעבודה היא תופעה חמורה הגורמת לפגיעה משמעותית בזכויות עובדים. מדובר בהתנהגות חוזרת ונשנית מצד מעסיקים, מנהלים או עמיתים, היוצרת סביבת עבודה עוינת ובלתי נסבלת. ביטויי ההתעמרות יכולים לכלול השפלות, בידוד, הקטנה של עובד בפני אחרים, הטלת משימות בלתי סבירות, ביקורת מוגזמת וכד'.

התעמרות בעבודה אינה רק סוגייה אישית של פגיעה בזכויות העובד, אלא מביאה איתה פגיעה, ברווחתו הנפשית, ולעיתים אף בבריאותו הפיזית, וגורמת לנזקים כלכליים משמעותיים לעובד, למעסיק ולמשק כולו.

בישראל, על אף העדר חקיקה ספציפית בנושא, בתי הדין מכירים בהתעמרות כעוולה ומעניקים פיצויים לעובדים שנפגעו. לנוכח ההשפעה הרחבה של התופעה, חשוב להעלות את המודעות לזיהויה ולטיפול בה, ולהבטיח כי מקומות העבודה יהוו סביבות מכבדות ובטוחות לכלל העובדים.

מהי התעמרות בעבודה וכיצד ניתן להבחין בה?

ההתעמרות בעבודה – מאפיינים מרכזיים

התעמרות בעבודה היא תופעה של התנהלות פוגענית המאופיינת בהתנהגויות מטרידות, משפילות ושליליות חוזרות ונשנות המופנות כלפי עובד. בין המאפיינים הנפוצים להתעמרות בעבודה ניתן למצוא בין השאר:

• שפה לא נאותה (צעקות, איומים, קללות, אמירות מבזות וכד').
• ביקורת פוגענית מתמשכת וחסרת פרופורציה (חוסר שביעות רצון מתמיד, ביקורת מוגזמת, ביקורת שלילית חוזרת ונשנית ללא הצדקה, ביקורת לא עניינית, קטנונית וקנטרנית וכד').
• הרעה מופגנת בתנאי העבודה ללא סיבה ממשית נראית לעין (פגיעה בשכר, תנאי עבודה, הפקעת סמכויות, הורדה בדרגה וכד').
• בידוד חברתי מכוון, התעלמות מופגנת והחרמה.
• השפלה והקטנה של העובד בפני אחרים.
• התנכלויות (איסורים משפילים, הלשנות, מתן משימות בלתי אפשריות, מניעת גישה למשאבים הנדרשים לעבודה וכד').
• פעולות נקמה.
• אפלייה מופגנת.
• תנאי עבודה ומשימות מבזים.
• האשמות שווא והפצת שמועות זדוניות על העובד.
• חדירה לפרטיות העובד.

כאמור, התנהגויות מסוג זה מערערות את תחושת הביטחון העצמי של העובד ועלולות להוביל לפגיעה מקצועית נפשית ובריאותית משמעותית.

הבחנה בין התעמרות להתנהלות רגילה

כמובן שלא כל ביקורת או עימות במקום העבודה מוגדרים כהתעמרות. ביקורת מקצועית או חיכוכים מזדמנים בין עמיתים עשויים להיות חלק טבעי מתרבות העבודה, כל עוד הם נעשים במסגרת עניינית ואינם כוללים התנהגות חוזרת ונשנית שמטרתה להשפיל או לפגוע. זיהוי נעשה באמצעות שני קריטריונים מרכזיים: ראשית, יש לבחון האם ההתנהגות חוזרת ונשנית ויוצרת נזק נפשי, פיזי או חברתי משמעותי. שנית, נדרשת התייחסות הן לפרשנות הסובייקטיבית של העובד והן להקשר האובייקטיבי שבו הדברים התרחשו. התנהגות הנובעת מטעות חד פעמית או חוסר הבנה לרוב אינה נחשבת להתעמרות, בעוד שדפוסים עקביים ומתמשכים בהחלט עונים על ההגדרה.

נזקי התופעה

התעמרות בעבודה היא תופעה הרסנית בעלת השלכות נרחבות, המשפיעות לא רק על העובדים הנפגעים ישירות אלא גם על סביבת העבודה כולה ועל התפוקה הארגונית. מבחינה נפשית, התעמרות יוצרת תחושת השפלה, בושה ובידוד חברתי, ולעיתים אף מובילה לדיכאון, חרדה או ירידה משמעותית בערך העצמי של העובד. מבחינה פיזית, ההשפעות עשויות להתבטא בבעיות בריאותיות כגון כאבי ראש, לחץ דם גבוה או מחלות כרוניות, הנובעות מסטרס מתמשך.

ברמה המקצועית, עובדים החווים התעמרות מתקשים לשמור על ריכוז, מוטיבציה וביצועים מיטביים. הם עלולים להימנע מלקיחת יוזמות ולהגיב בחשש יתר על טעויות קטנות, דבר הפוגע ביכולתם להתקדם מקצועית. נוסף לכך, תופעת ההתעמרות תורמת לשחיקה מואצת ולעזיבת עובדים מוכשרים, המחייבת מעסיקים להתמודד עם עלויות גיוס והכשרה של עובדים חדשים.

השלכות התופעה ניכרות גם ברמה הארגונית: התעמרות יוצרת אווירה שלילית, חוסר אמון ופגיעה בתקשורת הפנימית. חברות המתעלמות ממקרים כאלה מסתכנות בירידה בתפוקה, תחלופת עובדים גבוהה, ובתביעות היוצרות בנוסף לנזק הכלכלי והמשפטי גם נזק למוניטין הציבורי שלהן, במיוחד כאשר המקרים הופכים לפומביים. במישור החברתי הרחב, התופעה פוגעת בערכי השוויון והכבוד הבסיסיים, ומהווה נטל כלכלי משמעותי על המשק כולו.

מה החוק בארץ קובע בנוגע להתעמרות בעבודה?

מצב החקיקה הקיימת בישראל לגבי התעמרות בעבודה

למרות חומרתה של תופעת ההתעמרות בעבודה, בישראל טרם נחקק חוק ספציפי המגדיר את התופעה ואוסר עליה במפורש. עם זאת, בתי הדין בישראל מכירים במקרים של התעמרות במסגרת פסיקותיהם. במקרים בהם עובדים הצליחו להוכיח נזק שנגרם להם כתוצאה מהתעמרות, בתי הדין פסקו פיצויים משמעותיים. פסקי הדין נוטים להתבסס על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, המחייב שמירה על כבוד העובד וסביבת עבודה מכבדת, ועל החובות הכלליות של המעסיק לספק סביבת עבודה הוגנת ובטוחה. בנוסף, מעסיקים מחויבים על פי חוק להימנע מפגיעות בזכויות העובדים ולנקוט צעדים סבירים למניעת מקרים של התעמרות, גם אם אינם מוגדרים בחוק. התייחסות זו משקפת את מגמת בתי הדין לחייב מעסיקים באחריות רחבה להתנהלות הוגנת במקום העבודה.

הצעות חוק בנושא

בשנים האחרונות מקודמות בכנסת הצעות חוק שמטרתן לעגן את המאבק בהתעמרות בעבודה במסגרת חקיקה מחייבת. אחת ההצעות המובילות, מ- 2015, ביקשה להגדיר באופן ברור את ההתעמרות כעוולה שניתן להגיש בגינה תביעה ישירה. על פי נוסח הצעת החוק, ההתעמרות מוגדרת כהתנהגות חוזרת ונשנית מצד מעסיק, ממונה או עובד עמית, היוצרת סביבה עוינת ופוגעת בזכויות העובד. כמו כן, מוצע לקבוע מנגנון ייעודי לטיפול בתלונות, בדומה למנגנון הקיים בחוק למניעת הטרדה מינית. אימוץ החוק יאפשר לעובדים להגיש תביעה ללא צורך בהוכחת נזק ספציפי ויקדם הרתעה משמעותית כנגד התנהגות פוגענית. חקיקה כזו עשויה לשנות את פני המציאות בשוק העבודה בישראל, להבטיח סביבה עבודה מכבדת ולהגן על זכויותיהם של העובדים במקומות עבודה שונים.

כיצד ניתן להתמודד מול התעמרות בעבודה?

פעולות לעובדים

עובדים החווים התעמרות במקום עבודתם ניצבים לעיתים בפני אתגר משמעותי: כיצד לשמור על זכויותיהם ולהגן על עצמם בסביבה עוינת. הצעד הראשון והמומלץ הוא תיעוד מפורט של המקרים. תיעוד זה כולל רישום מדויק של האירועים, כולל תאריכים, שעות, פרטי המעורבים, ותיאור ברור של מה שקרה. במידת האפשר, ניתן לשמור גם על הודעות כתובות או ראיות נוספות התומכות בטענות העובד. לאחר איסוף החומרים, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה בדיני עבודה. עורך הדין יוכל לסייע בהערכת המקרה ובבחינת האפשרות להגיש תביעה לפיצויים. בהקשר זה יצוין כי על פי פסיקות העבר, ניתן לזכות בפיצויים משמעותיים, למרות שאין חקיקה ספציפית בנושא. בנוסף, עובדים יכולים לפנות לגורמים פנימיים במקום העבודה, כמו מחלקת משאבי אנוש, ולהעלות את תלונתם. במקומות עבודה בהם קיימים נהלים מוסדרים לטיפול במקרים מסוג זה, חשוב לנצל אותם.

אחריות המעסיק

מעסיקים נושאים באחריות רחבה ליצירת סביבה עבודה בטוחה ומכבדת. עליהם להגדיר ולהטמיע נהלים ברורים להתמודדות עם מקרים של התעמרות בעבודה. נהלים אלה צריכים לכלול מנגנון ברור להגשת תלונות, תהליך בירור שקוף ומוסדר, וכן פעולות למניעת הישנות המקרים בעתיד. מעבר לכך, חלה על המעסיקים החובה להדריך את מנהליהם ועובדיהם בנוגע לדרכי התנהלות ראויה ולדיני העבודה, ולעודד תרבות ארגונית המבוססת על כבוד הדדי. הקפדה על נהלים והטמעת ערכים מכבדים תורמת למניעת מקרי התעמרות, ומסייעת ליצירת מקום עבודה פרודוקטיבי ובריא יותר. במקרים בהם מוגשת תלונה מצד עובד, על המעסיק לפעול מיידית לבירור המקרה ולנקוט בצעדים מתאימים. התעלמות מתלונות עלולה להוביל להשלכות משפטיות חמורות ולהוות פגיעה בזכויות העובד.

התעמרות בעבודה: אתגר אישי, ארגוני וחברתי

התעמרות בעבודה היא תופעה שיש לה השלכות חמורות על עובדים, ארגונים וכלל המשק. למרות היעדר חקיקה מסודרת בישראל, הפסיקה מכירה בפגיעה זו ובנזקיה. באמצעות העלאת המודעות, תיעוד מקרים, ופנייה לגורמים המתאימים, ניתן להתמודד עם התופעה ולקדם סביבת עבודה מכבדת ובטוחה לכולם.

במידה ואתם זקוקים לייעוץ משפטי או תמיכה בתהליך התמודדות עם התעמרות בעבודה, אתם מוזמנים לפנות עוד היום לעו"ד אסף מסדה לקבלת ליווי מקצועי ואישי.